חי נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור על הכרעת דין של בית משפט השלום לתעבורה באשקלון (כב' השופט לייבו), בתת"ע 2146-09-12, מיום 19.6.13, לפיה הרשיע את המערער בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת (140 קמ"ש במקום 90 קמ"ש), לפי סעיף 54(א) לתקנות התעבורה.

ב"כ המערער מעלה מספר טענות, כנגד קביעות בית משפט קמא, כדלקמן:

1.לא ניתן לקשור בין הרכב שביצע את העבירה, אשר נמדד על ידי מפעילת הממל"ז, השוטרת חן אבוטבול (להלן: "חן"), לבין הרכב שנתפס בסופו של דבר, הוא רכבו של המערער, על ידי הקצין רם שלום. מהטעמים הבאים:

א.רם שלום, אשר נסע אחרי הרכב שנמדד, ועצר בסופו של דבר את רכב המערער, לא יכול היה לציין את משך הזמן שחלף בין קבלת המידע מחן אודות ביצוע העבירה, ועד ליציאתו למרדף, לא ידע להשיב כיצד קיבל את המידע האמור, האם במערכת הקשר או ישירות מחן, האם נמסרה לו מהירות הנהג, ומה היתה, באיזה מרחק היה מחן, מהניידת, ומתי החל בנסיעה. הוא גם לא כתב במזכר את סוג הרכב אחריו נסע או את מספרו, ולא יכול היה לשלול קיומו של רכב פרטי לבן נוסף, בנוסף לרכב אחריו נסע. הוא גם לא יכול היה לשלול קיומו של רכב נוסף על הכביש, נושא מדבקות של חברת השכרה. העד לא ערך שרטוט כמתבקש ממסלול הנסיעה הממושך, ולא צילם אותו או את הרכב. מדובר במרחק נסיעה של כ- 15 דקות, מאזור יד מרדכי–מבקיעים ועד לתוככי העיר אשקלון.

ב.אין אינדיקציה בראיות לכך שהרכב בו נהג המערער, הוא רכב שכור מחברת אלדן.

ג.העדה חן לא זכרה בחקירתה את פרטי המקרה, לא יכולה היתה לומר כמה זמן אחרי שסימנה לרכב לעצור, יצא אחריו השוטר רם, ולא שללה גם חלוף 10 דקות.

אני דוחה טענות אלה.

מעיון במזכרי השוטרים המעורבים באירוע עולה, כי שלושתם עמדו ביחד. ראה למשל מזכרו של רון קריגר (ת/1): "... אנו ממוקמים בצומת מבקיעים לצפון, כביש 4, קילומטר 59, כאשר אני ורם עומדים מחוץ לניידת ליד חן. חן יושבת בתא מטען בניידת שלה כאשר היא מפעילה ממל"ז לעבר התנועה המתקרבת מדרום לצפון...".

מזכרו של רם שלום (ת/2): "עמדתי עם חן בוטבול ורון קריגר בצומת מבקיעים לצפון, לפתע קראה חן שקלטה רכב במהירות מופרזת. הבטתי וראיתי רכב פרטי לבן חולף צפונה. רון סימן לו עם הפנס ואני מיד נכנסתי לניידת 493 ויצאתי לנהיגה אחריו, תוך שאני שומר על קשר עין עימו..."

מזכרה של חן אבוטבול (ת/4א): "אני עומדת סטטי בניידת כחול לבן... במבקיעים, סמוך למעקה הבטיחות לכיוון צפון. יחד איתי, מחוץ לניידת, רם שלום ורון קריגר, כאשר אני מפעילה את הממל"ז, כאשר אני ישובה על בגאז' הרכב (תא מטען), כאשר המכסה פתוח כלפי מעלה... קמתי ועמדתי על השוליים בצד ימין. לקחתי את הפנס וסימנתי לו לעצור בצד... הנ"ל נוסע מהמקום ולא מציית לי... רם שהיה במקום איתי המשיך אחריו בניידת שלו, בנסיעה מבצעית אחריו".

במזכרים שערכו השוטרים, והוגשו בהסכמה, מצויות התשובות לכל הטענות שהעלתה באת כח המערער. ראשית, שלושת השוטרים עמדו ביחד, זה ליד זה. לפיכך, אין לדבר על הודעה בקשר או בדרך אחרת ביחס לעבירה. שנית, הקצין רם ראה את רכב המערער בעת ביצוע העבירה. מובן שכאשר עסקינן בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, אין לדבר על הבחנה בביצוע העבירה עצמה, שכן לכך נדרש מכשיר מדידה. אולם הסיטואציה העולה מהמתואר היא, שחן הפנתה את תשומת ליבם של האחרים לרכב החשוד במהירות מופרזת, לאחר שקלטה אותו במכשיר. בשלב זה, שלושת השוטרים הביטו על הרכב, כעולה מהמזכרים, ניסו לאותת לו עם הפנס, ומשלא עצר, החל רם מיד בנסיעה אחריו. רם טוען שהיה בקשר עין רצוף עימו כל העת, ולכן, לפחות לכאורה, קיימת תשתית ראייתית הקושרת את רכב המערער לביצוע העבירה.

בחקירתם הנגדית נשאלו השוטרים שאלות רבות, אולם לא זכרו את האירוע, והפנו למזכרים. כאמור, מהמזכרים לא עולה ניתוק קשר עין עם הרכב. ככל שטוענת ב"כ המערער כי אין לקבל את גרסת הקצין, וכי למרות גרסתו, נותק קשר העין בזמן המרדף, אלה טענות כנגד קביעות מהימנות. בית משפט קמא מצא כי יש לתת אמון מלא בדברי עדי התביעה, ולא ראיתי סיבה להתערב בממצאי מהימנות אלה.

2.המאשימה לא הוכיחה את תקינות המכשיר.

א.מדו"ח בדיקת המכשיר שערכה השוטרת חן, לא עולה תקינותו. העדה טענה שביצעה את הבדיקות המקדימות, אך רשמה את תוצאותיהן ביומן ההפעלה, וזה לא הוגש על ידי התביעה. העדה לא ציינה את זהות העמוד ביחס אליו ביצעה את בדיקת התקינות, ובהעדר פירוט לגבי עמוד התאורה, היה מקום לזכות את המערער. ב"כ המערער הפנתה לעדותה של חן:

"ש. לגבי הבדיקות שקשורות להפעלת הממל"ז האם את יכולה לציין לגבי בדיקת התאום האם את יכולה לומר מה מספר העמוד שלגביו עשית את הבדיקה הזו?

ת. לא, אבל אני רוצה לציין שזה ברחוב הנתרן בקרית גת, זה מקום קבוע שבו אנו מבצעים בדיקת תקינות לממל"ז, מצד שמאל שלי יש שם עמודי תאורה, שם באופן קבוע אני בודקת.

ש. אם את אומרת עמוד תאורה זה יכול להיות גם עמוד אחר.

ת. נכון, כל העמודים שם אותו דבר.

ש. האם את יכולה לתאר כיצד ערכת את בדיקתם תאום הכוונות.