חי נ' ורד

החלטה

הטענות

1.   לטענת התובע ביום  1.1.01 נסע בקולנועית בעת שהנתבע עקפו במהירות מופרזת ופגע בקולנועית.

2.          בכתב ההגנה  לא הוכחשה  התאונה. אולם, לטענת הנתבע נסיבותיה היו אחרות . בהן נסע לצד התובע שהחליט לפנות ימינה ופגע בדלת  הימנית האחורית שלו  

הראיות

בדיון העידו התובע והנתבע . בנוסף היו בפני מסמכים בכתב שצורפו לכתבי הטענות. 

מעדות התובע אציין את הדברים הבאים:

א.התובע נסע לאורך הכביש כשהיה קרוב לרמזור שמגיע לבית נסע מאחויו הנתבע ופגע בו.

מעדות הנתבע אציין את הדברים הבאים:

א..לדבריו היו 4 מסלולים והתובע הוא שחתך אותו פגע לו בחלון ועיקם לו את הדלת כשחתך אותו לדבריו כלל לא יכול היה להבחין בפנית התובע  כי לא היו לו וישרים והוא היה מכוסה בניילון

ב.עדותו נשמעה כנה, אולם עלה, שהבחין ברכב כמתואר לעיל.

דיון והכרעה

לפני  גרסאות מקוטבות אך שומה להכריע בינן ככל הניתן בלא לפנות לנטל הראיה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בנספחיהם,  הגעתי למסקנה כי האחריות לתאונה משותפת אך עיקרה ועד כדי 80% ממנה על התובע עצמו

אשמו של התובע עצמו

מהראיות שבפני עלה כי  מלכתחילה יצר התובע מצב מסוכן באופן נסיעתו בדרך כשאינו ער לתנועה שלידו והסתבר אף שמלכתחילה נסע בכלי רכב שאינו מיועד לתנועה בכביש ושבתנועתו בכביש עלול להיות גלום סיכון תעבורתי שמחוקק המשנה ניסה למנוע. סיכון במקרה זה היה גם אם לרכב הייתה בעיה .  

המסגרת הנורמטיבית

המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לענייננו מעוגנת בפקודת הנזיקין( נוסח חדש) ( להלן :"פקודת הנזיקין")אך גם בתקנות התעבורה התשכ"א 1961 ( להלן:"תקנות התעבורה") כשישנם יחסי גומלין משפטיים בין שני חיקוקים אלה בפרט  לרקע עוולות המסגרת של הפרת חובה חקוקה ועוולת הרשלנות. הלכה היא שתקנות התעבורה הקובעות אמצעי שהכרחי לנקוט מהוות גם פרמטר לסטנדרט הזהירות  לצורך  סעיפים 35 ו36 לפקודת הנזיקין .ראה כב' השופט בך  ע"א 335/80 בריגה נגד מוסטפה פ"ד לו(3) 32, 41(5.7.82) ( להלן:" בריגה") 

אציין מעתה נוכח טיבו של הקלנועית כרכב מנועי, וטיב הסיכון התעבורתי המגולם בה   מטילות תקנות התעבורה  מגבלה מפורשת על תנועתה  בכביש של קלנועית כהגדרתה בסעיף 1 וזאת בתקנה 39יא הקובעת כדלהלן:"תנועת הקלנועית [תיקונים: התשס"ו (מס' 6), התשס"ח (מס' 3)] -39יא.        (א)        לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו. (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש שהוא בתחומי מושב או קיבוץ, או אם התקיים אחד מאלה:(1)     אין לצד הכביש מדרכה; (2)            לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה; (3)            לא ניתן בנסיעה בקלנועית, לעלות על המדרכה או לרדת ממנה. (ב1) לא ינהג אדם בקלנועית במנהרה.(ג)      לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.(ד)          בתקנה זו - "נהיגה" - לרבות דחיפת הקלנועית. להשלמת התמונה אציין שקלנועית " - רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה: (1)           רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד; (2)        ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;(3)          הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד;(4)     מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה; (5)   הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם; (6)  הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.