חי נ' בן אקן ואח'

פסק דין

תמצית העובדות

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים מיום 22.04.12. התאונה אירעה כאשר הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") עצר את המונית של הנתבע 2 בנתיב הנסיעה השמאלי, פתח את דלת המונית, ורוכב אופנוע פגע בדלת הפתוחה ונפל על רכב התובעת. במעמד הדיון ובהסכמת הצדדים, ניתנה החלטה על מחיקת התביעה כנגד הנתבע 2, ולפיכך פסק דין זה מתייחס לתביעה כנגד הנתבע 1 בלבד.

2.התובעת טענה כי נגרמו לרכבה נזקים, שתיקונם הוערך על ידי מוסך בסך 4,408 ₪, וכי על הנתבעים לפצותה בגין נזקים אלה.

3.הנתבע טען מאידך כי בעת האירוע נגרם נזק קטן יותר מזה שנראה בתמונות שצורפו לכתב התביעה, וכן טען כי הוא אינו אחראי לנזקי התובעת, אלא האשם מוטל על רוכב האופנוע שפגע ברכבה.

4. במהלך הדיון, העידו שני הצדדים, והתובעת הציגה תמונות בטלפון הסלולארי שלה שצולמו לטענתה ביום האירוע, והן זהות לתמונות שהודפסו וצורפו לכתב התביעה.

דיון והכרעה

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גירסת התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של התובעת והיא מהימנה בעיני. בכתב ההגנה טען הנתבע כי נגרמו לרכב התובעת סימני שפשוף בלבד, ותו לא – ומנגד, במהלך הדיון, ציין כי בנוסף לשפשופים היה גם "פח של הדלת הקדמית קצת מקופל" וכי היה מוכן לשלם עבור החלפת כנף ככל שתידרש.

יתרה מזו, התמונות שהוצגו בטלפון הסלולרי של התובעת נחזו להיות כאלה שצולמו ביום ובמקום התאונה, כאשר יש בהם תמונות של מסמכים של הנתבע, של המונית, של האופנוע ושל רוכב האופנוע, כמו גם תמונות האופנוע ותמונות הנזקים לרכב התובעת. תמונות הנזק לרכב התובעת מתאימות לנזקים הנטענים על ידה בכתב התביעה.

שנית, הנתבע לא כפר בטענה כי הציע לשלם עבור תיקון רכב התובעת, אלא שלדעתו הנזק שנראה בעת שהרכב הגיע למוסך היה גדול מזה שנגרם בתאונה. הצעת הנתבע לשלם עבור התיקון משמע שהוא הכיר באחריותו לתיקון הנזק שנראה בתמונות.

שלישית, לו סבר הנתבע כי האחריות מוטלת על רוכב האופנוע, לא היה מציע לתקן את רכב התובעת. כמו כן, יכול היה להגיש יש הודעה לצד שלישי נגד נהג זה, והוא לא עשה כן, ואף לא זימן את רוכב האופנוע למתן עדות. התמונות שצורפו לכתב ההגנה מתוך תיק המשטרה תומכות בגרסת התובעת באשר לאופן אירוע התאונה לאחר עצירת המונית בנתיב הנסיעה הנגדי ופתיחת הדלת הימנית שם (נסיבות שאינן במחלוקת בין הצדדים). התנהגות זו של הנתבע גרמה סיכון של ממש לעוברי הדרך – סיכון שהתממש כאשר רוכב האופנוע פגע בדלת הפתוחה, והאופנוע נפל על רכב התובעת. אציין כי גם לו מצאתי את רוכב האופנוע אחראי במידה זו או אחרת לאירוע ולתוצאותיו, הרי שאחריות זו היתה - לכל היותר - אחריות "ביחד ולחוד" עם אחריות הנתבע, ולא היתה מנתקת את הקשר בין התנהגות הנתבע לבין הנזק, או פוטרת את הנתבע מהחובה לפצוי התובעת בגין נזקיה.

6.לאור האמור אני קובעת כי הנתבע אחראי לתאונה ולנזקים ברכב התובעת, ועליו לפצות את התובעת בגינם.

7.התובעת צירפה לכתב התביעה הצעת מחיר לתיקון הרכב, ולא חוות דעת של שמאי. אמנם, עדיפה הוכחת הנזק באמצעות חוות דעת פורמאלית, אלא שבמקרה זה הנזק ברכב התובעת נראה לעין כנזק ממשי בתמונות שצורפו לכתב התביעה, והצעת המחיר נראית סבירה מאד בשים לב לנזקים שנגרמו, ואינה בסכום גבוה מאד (3,800 ₪ בצירוף מע"מ).

יש אפשרות כי בדיקת שמאי היתה מביאה להערכת נזק שונה במעט, אך להערכתי ההפרש הצפוי היה שולי, וקבלת חוות דעת מקצועית כזו היתה כרוכה בהוצאה נוספת, שגם אותה היה על הנתבע להשיב לתובעת. לפיכך, אני מקבלת את הצעת המחיר כמשקפת באופן ראוי את הנזקים שנגרמו ברכב התובעת בתאונה נשוא התביעה.

סוף דבר

8.אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבע 1, ומחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובעת סך של 4,408 ₪, סכום הערכת עלות תיקון הרכב.

התביעה כנגד הנתבע 2, כאמור לעיל, נמחקה.

9.לאחר ששקלתי את הוצאות המשפט, את קביעת האחריות ואת שערוך הפיצוי להיום, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 4,800 ₪.

10.הסכום שנפסק ישולם על ידי הנתבע 1 בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין על ידו, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.