חי מלכאן נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

החלטה

התיק דנן הינו תיק ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים, בו ניתן פסק דין ביום 25.4.10. המערער בתיק זה (להלן: "המערער") הגיש תביעה בבית משפט השלום בירושלים בתיק ת"א (י-ם) 47865-05-12 (להלן: "התיק בשלום"). בתיק המתנהל בשלום תבע המערער דנן ממר עמוס יוסף, פיצוי נזיקי בגין תקיפה שגרמה לו לטענתו לנזקים חמורים, פיזיים ונפשיים.

בפניי בקשת מר עמוס יוסף (להלן: "המבקש"), הנתבע בתיק שבשלום, לעיון בתיק דנן. לטענת המבקש העיון בתיק נצרך במסגרת הליכי גילוי המסמכים לשם ניהול התיק בשלום, ובשים לב לשוני שנתגלה בין שיעור הנכות לו טוען המערער בתיק בשלום לבין הנכות שנקבעה לו במל"ל. המבקש צירף תכתובת בינו לבין ב"כ המערער (במסגרת בקשת המבקש מהמערער לגילוי מסמכים) בה מסר לו ב"כ המערער כי ברשותו רק פסק הדין בתיק דנן וחוות הדעת של ד"ר גאגין, והעבירם לעיונו.

לבקשה צורפה תגובת המערער-התובע בתיק בשלום, לפיה הוא מתנגד לבקשה. המערער הבהיר כי מסר למבקש את פסק הדין בתיק דנן ואף את חוות דעת ד"ר רון גאגין, הרלוונטית לתיק. מדובר ברוב ככל התיק ואין מקום למתן עיון גורף בתיק באופן שיפגע בפרטיות המערער שלא לצורך. זאת בפרט בשים לב לטענות המערער בדבר התקיפה שאירעה על רקע היריבות העסקית שבין הצדדים בהליך בתיק בשלום, סוחרי בדים.

כן צורפה תשובת המבקש לתגובת המערער.

המערער נדרש להתייחס לבקשה, אולם על אף חלוף הזמן לא הגיש תגובה נוספת לזו שצירף המבקש לבקשתו. המבקש נדרש להבהיר אם פנה בבקשה לגילוי מסמכים בעניין זה לבית משפט השלום בו מתנהל ההליך, והשיב כי לא עשה כן.

הכרעה

הזכות העומדת ביסוד הבקשה היא זכות העיון בתיק שנדון בבית הדין, שיסודה בעקרון פומביות הדיון. הדרך לבחינת בקשה כזו מותווית בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, שזה לשונה:

זכות העיון של מי שאינו בעל דין

4. (א)כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ב)בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

(ג)בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.

(ד)בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה)בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

(ו)החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבי הנדרשת מחייבת זאת.

(ז)התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון.

על זכות זו נאמר בפסיקה בין היתר כך:

"זכותו של אדם לעיין בתיק בית המשפט, גם אם אינו בעל דין, נגזרת מעקרון פומביות הדיון. בהיעדר הוראה חקוקה הקובעת אחרת, הכלל הוא כי מסמכים שבתיק בית המשפט צריכים להיות גלויים ואת הגבלת פומביות הדיון יש לפרש בצמצום. עם זאת, הזכות לעיין במסמכי בית המשפט ולפרסם את תוכנם אינה מוחלטת ויש לערוך איזון בין עקרון פומביות הדיון לבין אינטרסים אחרים, כגון - פרטיות הצדדים להליך. נקודת המוצא היא כי יש לאפשר העיון אף למי שאינו צד להליך, והנטל הוא על הטוען למניעת העיון (ע"א 8849/01 צבי סבוב ואח' - פז-גל חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5), 385)."

ע"ע (ארצי) 443/03 פרלמוטר נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית (ניתן ביום 15.4.07)

ראו גם עב"ל (ארצי) 424/08 המוסד לביטוח לאומי נ' גלי איילנד (ניתן ביום 7.4.09)