חזן נ' עטיה

פסק דין

1.התובעת, הגב' עליזה חזן, עוסקת בהשכרת תלבושות ואביזרים, בין השאר, לטקסי חינה.

2.בתאריך 16.5.12, הגיעו הנתבעת ובתה הצעירה עינת, שעמדה אז להינשא, אל ביתה של התובעת וביקשו לשכור עבור הבת תלבושות לטקס החינה שלה, אשר עמד להתקיים ביום 9.8.12.

3.לאחר מדידת התלבושות, סיכמו ביניהן השתיים על תשלום בסך 3,500 ₪ והנתבעת שילמה לתובעת מקדמה בסך 1,000 ₪ (ר' חשבונית מס/קבלה מס' 0264 מיום 16.5.12).

4.על טופס הזמנת העיסקה, הנושא גם הוא את התאריך 16.5.12, מופיעות חתימותיהן של התובעת והנתבעת ומצויין בו מפורשות כי ביטול העיסקה יהא כרוך ב"תשלום של 40% מיום ההזמנה". עוד כתוב בטופס כי דמי מקדמה לא יוחזרו במקרה של ביטול.

5.בשלב מסוים, לאחר פגישה נוספת שהתקיימה בביתה של התובעת, החליטו הנתבעת ובתה לחזור בהן מן ההתקשרות עם התובעת והודיעו לה על ביטול העיסקה.

6.גרסאותיהן של התובעת והנתבעת, הן בקשר למועד בו הודיעה הנתבעת על הביטול והן בכל הנוגע לסיבות שגרמו לכך, שונות הן.

בעוד הנתבעת עומדת על כך שהיא הודיעה לתובעת על ביטול העיסקה ביום 26.6.12, שלושה ימים לאחר מות דודה וכי זו היתה הסיבה לביטול, שכן באותו מועד מדובר היה על ביטול הארוע עצמו בשל האבל המשפחתי, טוענת התובעת כי הנתבעת הודיעה לה על ביטול ההזמנה רק ביום 11.7.12 (כשבכתב התביעה טענה היא כי היה זה ב- 16.7.12, אך ככל הנראה מדובר בטעות) והסבירה לה שהסיבה לכך היא מות הדוד שנפטר שבועיים לפני כן.

7.התובעת, שלדבריה הרגישה שזו לא הסיבה האמיתית לביטול, החליטה לבדוק את הדברים בעצמה ולטענתה היא גילתה שהארוע מתקיים במועדו וכי הנתבעת ובתה פנו אל מלבישה אחת, "קזבלנקה" שמה.

8.את תביעתה לתשלום המלא של סכום העיסקה – 3,500 ₪, מנמקת התובעת בהפסד שנגרם לה כתוצאה משמירת המועד המוזמן במשך 3 חודשים ובעוגמת הנפש הגדולה שנגרמה לה עקב שקרי הנתבעת.

9.התובעת, שלגרסתה, אשר נתמכה במסמכים אותם הציגה בפני, חלתה במהלך התקופה הרלבנטית, נפגעה עד עמקי נשמתה כשגילתה כי ארוע החינה התקיים לבסוף כמתוכנן ושחברתה "קזבלנקה" היא זו שנבחרה להלביש את הכלה המיועדת, במקומה.

הנתבעת, שהודתה כי החליטה בסופו של דבר לפנות אל אותה "קזבלנקה", הן משום שחששה מן האפשרות שהתובעת לא תצליח לעמוד בהתחייבותה בשל מחלתה ובעיקר משום שלאחר ההתקשרות עמה היא ראתה אצל מלבישות אחרות תלבושות שהיו יפות ומתאימות יותר בעיניה, הרגישה פגועה מעצם ה"מעקב" שלטענתה ביצעה התובעת אחריה, עד לתוך ארוע החינה של בתה.

10.לאחר ששמעתי את התובעת והנתבעת, שניכר היה עליהן כי הן עדיין נסערות ופגועות, זו מיחסה של חברתה אליה ולהיפך, גם במהלך הדיון שהתקיים בפני, הגעתי למסקנה כי דין תביעה זו, להתקבל בחלקה.

11.תהא הסיבה אשר תהא לביטול העיסקה, אין בכך כדי לשנות את העובדה שבמועד ההתקשרות, התחייבה הנתבעת בפני התובעת לשלם לה 40% מסכום העיסקה אם זו תבוטל, ואף ויתרה על החזר המקדמה ששילמה – לא מטוב לבה, אלא כי כך הסכימה בחתימתה על טופס ההזמנה.

12.במצב דברים זה, בו מחד, העיסקה בוטלה לפחות כחודש וחצי לאחר שסוכמה ומאידך, התובעת לא צריכה היתה לשמור את התלבושות במשך 3 חודשים, אני מחליטה לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את אותם 40%, דהיינו – 1,400 ₪ .

בהתחשב בכך ש- 1,000 ₪ כבר שולמו, תשלים הנתבעת את תשלום 400 ₪ הנותרים, בתוספת 200 ₪ הוצאות משפט, בסה"כ 600 ₪, אותם תשלם לתובעת.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ב אדר תשע"ג, 04 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: