חזן נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

בפנינו עררים של שני אחים ילידי לוב: מר נסים חזן יליד 1942 אשר נולד בזמן המלחמה בגריאן (ו"ע 1671-11-09) ואחותו גב' זגדון לידיה ילידת 1937, אשר נולדה לפי ההצהרה בפני הרשות, בטריפולי (ו"ע 32486-07-10) הדיון בשני התיקים אוחד לבקשת העוררים.

העוררים הגישו תביעה לרשות המוסמכת (להלן הרשות) לקבלת תגמולים בגדרו של חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957, נדחו ועוררים בפנינו על החלטת הרשות.

האחות היא המבוגרת בין האחים ועל כן נפרט תחילה את גרסתה בהצהרה ובעדות בפני הוועדה.

עם כניסת הגרמנים ללוב המשפחה התגוררה בטריפולי שם היתה לאבי המשפחה חנות בדים. האב היה אמור ללכת למחנה עבודה אך בסוף לא נלקח והמשפחה ברחה, לדברי העוררת מפחד הגרמנים, לגריאן שם חיו בתנאי סבל ומחסור. בגריאן שני אחיה הקטנים חלו בטיפוס ונפטרו. המשפחה המשיכה לברוח מזרחה ויחד עם עוד משפחות חיו שם באוהלים.

עיקרי עדותה:

נולדה בגריאן. אינה זוכרת את שנת לידתה, יודעת את גילה. אביה לא היה עם המשפחה הרבה זמן ואמרו לה שנלקח למחנה עבודה. בזמן המלחמה חיו בתנאים בלתי נסבלים והסתתרו במערות.

בחקירה הנגדית הוסיפה כי מעולם לא היתה בטריפולי וכי אינה יודעת לקרוא ולכן לא תוכל להסביר מדוע נכתב בתביעה לרשות כי נולדה בטריפולי. גם לגבי עיסוקו של אביה טענה כי כפי שנרשם בהצהרה היתה לו תחנת קמח.

העדה אישרה כי היו הפצצות במקום בו גרו.

גרסת העורר נסים חזן:

בעדותו: נולד בדצמבר 1942 בגריאן וכל הידוע לו על קורות המשפחה סופר לו. כל אחיו נולדו בגריאן.

אביו נלקח לעבודות כפייה, ברח והשאיר את המשפחה ללא מפרנס.

גרסה שונה בתכלית הציג העורר בהצרה בפני הרשות:

אביו ברח מטריפולי לגריאן שם נולד העורר מחשש שיילקח לעבודת כפיה. בגריאן המשפחה חיה בסתר ואח"כ הושמו בהסגר בתנאים תת אנושיים. במקום ההסגר המשפחה סבלה מרעב והגרמנים מנעו מהם לצאת ולהשיג מזון. עוד מספר העורר כי בעת שהגרמנים יצאו מהמקום הם השליכו רימון שנפל בקרבתו ומאז הוא חי בפחד וחרדה.

דיון

לאחר שבחנו את גרסאות העוררים על הסתירות הרבות בדבריהם שלא ניתן ליישב ביניהן, לא נוכל לבסס ממצאים על עדויות ובאין עדות אמינה ואובייקטיבית לא ניתן לקבוע מה היו קורותיהם של העוררים בזמן המלחמה.

זאת ועוד, גרסת העורר בהצהרתו על ההגבלות והסגר בהם חיה משפחתו בגריאן אינה עולה בקנה אחד עם הידע ההיסטורי המופיע בפנקס הקהילות. הסגר וההגבלה ברכישת מזון היו מנת חלקם של יהודי קירנאיקה המגורשים שחלקם רוכזו בגאריאן. ע"פ גרסת העורר עצמו, בני משפחתו לא השתייכו לקבוצה זו.

לאור כל האמור אנו דוחים את העררים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בשאלה משפטית בלבד.