חזן ואח' נ' דהן ואח'

החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין

מבוא

המבקשים/המערערים פנו בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה (ת.א. 10034/04) שניתן ביום 3.8.09 ע"י כב' הש' חדיד.

בפסק הדין חויבו המבקשים לשלם למשיבה מס' 1 (להלן-"המשיבה"), היא התובעת באותו הליך פיצוי כספי בשיעור של 309,504 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה ביחד עם הוצאות משפט ובנוסף נדחתה ההודעה נגד צדדי ג' שהגישו המבקשים.

עיקרה של המחלוקת שהתבררה בפני בית משפט קמא הינו בשל הסכם שנערך בין המבקשים לבין המשיבה לפיו רכשה המשיבה מהמבקשים מוניטין ציוד ומלאי של פאב שנוהל על ידם באותו מקום. המשיבה ביטלה את ההסכם בטענה כי הוטעתה ע"י המבקשים בין השאר בשל הסתרת קיומו של צו סגירה, היא דרשה את השבת כספה ביחד עם פיצוי מתאים.

המבקשים הגישו הודעת צד ג' נגד נגד בן זוגה של המשיבה, (המשיב מס' 2 לבקשה זו) ונגד בעלי הנכס, (המשיבים מס' 3-4).

לאחר שמיעת העדויות, בית המשפט קמא קיבל את טענות המשיבה וקבע כי המבקשים הפרו את ההסכם, הטעו את המשיבה בדרך של הסתרת מידע "במכוון ובמזיד" ולכן הוא חייבם להשיב למבקשת את הכספים הנתבעים ביחד עם פיצוי בגין הפרת ההסכם, בית משפט בחן את טענות המבקשים נגד צדדי ג' ודחה את ההודעה שנשלחה על ידם.

בקשה לעכוב ביצוע שהוגשה לבית המשפט קמא, נדחתה על ידו.

המבקשים פנו בבקשה לעכוב ביצוע, המשיבה מסרה תגובה מפורטת ונימקה מדוע יש לדחות הבקשה, המשיב מס' 2 התנגד לעכוב הביצוע בתגובתו התמציתית, המשיבים 3-4 לזכותם נפסקו הוצאות משפט התנגדו לעכוב תשלום ההוצאות.

תמצית טענות הצדדים

המבקשים טוענים כי שגה בית משפט קמא בניתוח הראיות והעדויות, בין השאר בשל התעלמותו מעדויות של עדים ניטרליים ולכן לטענתם סיכויי הערעור שלהם גבוהים.

המבקשים חולקים גם על הסכום שנפסק תוך הדגשה כי המשיבה רכשה מהם מוניטין בשווי של 100,000 ש"ח בלבד בעוד שבית המשפט קמא פסק לזכות התובעת המשיבה פיצוי בגין סחורה, מזון ומשקאות אשר בהם היא עשתה שימוש.

המבקשים טוענים כי המשיבה לא היתה מסוגלת לנהל את הפאב ועל רקע עובדה זו הכרוכה גם בפרידתה מהמשיב מס' 2, היה על בית המשפט קמא לבחון את מערכת היחסים המשפטים עם המבקשים.

המבקשים מנתחים את פסק דינו של בית המשפט קמא וטוענים כי יש להם סיכויים טובים לזכות בערעור.

באשר למאזן הנוחות, טוענים המבקשים כי יהיה קיים קושי להשיב המצב לקדמותו, לו יזכו בערעור וזאת בשל חוסר יכולתה הכלכלית של המשיבה. כבסיס לטענה זו הם מצטטים את תצהיר אימה של המשיבה, תצהיר מיום 14.11.05 וקטעים מחקירתה של המשיבה בבית משפט.

בנוסף טוענים המבקשים כי על מנת לקיים את פסק הדין יאלצו למכור רכוש, ליטול הלוואות, באופן שייגרם להם נזק ממשי, לרבות ל-3 ילדיהם שהינם "קטיני קטינים".

המשיבה מתנגדת לעכוב הביצוע, היא מדגישה כי מדובר בפסק דין כספי אותו אין לעכב.

המשיבה מסבירה כי מצבו הכספי הקשה של חייב אינו מהווה צידוק לעכוב הביצוע.

המשיבה מנתחת באריכות את סיכוי הערעור ולטענתה הסיכויים קלושים, לרבות באשר לסכום פסק הדין.

המשיבה מבהירה כי לא הוצגה ראיה באשר לחוסר יכולתה הכלכלית של המשיבה וכי היה עליהם להצביע על מצבה הכלכלי כיום ולא במועד הארועים נשוא התביעה.