חורי נ' נעמה ואח'

פסק דין

לפני תביעה נזיקית לתשלום סך 5660 ₪ המהווה לטענת התובעת נזק שנגרם לה כתוצאה מת.ד. שאירעה בשפרעם ביום 23.8.12.

לגרסת התובעת, חנה רכבה ריק מאדם ליש ביתו של בנה בשפרעם, הנתבע 1 הגיע עם רכבו והתנגש ברכבה. סכום התביעה מורכב מסך הנזק בצירוף שכ"ט שמאי, בדיון התברר שבעבור שרידי הרכב שנמכר לברזל התקבל סך של כ-600 ₪ דהיום.

הנתבע 1 איננו מכחיש שהתאונה ארעה ואף הציג בדיון תמונות המראות את הנזק שנגרם לרכבו בתאונה. יצויין שלנתבע 1 היה ביטוח צד ג' בלבד ואצל הנתבעת 2.

הנתבעת 2 היא כאמור מבטחתו של הנתבע 1 וטוענת כי מדובר בתאונה מבויימת ובנזק מנופח.

נוכח סכומו הנמוך של התיק התקיים דיון לא פורמלי במהלכו הסכימו הצדדים לדיון על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק. נוכח הדרך הדיונית שנבחרה אין צורך במתן נימוקים ופסק הדין ייקח בחשבון שיקולי פשרה כגון סיכוי וסיכון זאת לאור החומר שהוגש, טענות הצדדים ונטלי ההוכחה ביחס לכל טענה וטענה.

טרם אגיע להכרעה ראיתי לנכון להביא ולו באופן תמציתי את תוכן דו"ח החקירה שהוגש מטעם חוקר הנתבעת 2 ואשר תוכנו לא היה ידוע לשאר הצדדים.

על פי הדו"ח הגיע החוקר למסקנה כי בין התובעת או מי מטעמה ולבין הנתבע 1 לא הוכח קשר חברי, אשר לרכב הנתבע 1 הרי נטען ע"י האחרון שתיקן את רכבו בחיפה בעבור 700 ₪ במזומן וכאמור קבלה על התיקון לא הוצגה אלא שבדו"ח החוקר אין טענה כי ביקש לראות את רכב הנתבע 1 וסורב (וגם אין פרטים אחרים ביחס לגורל הרכב, האם עדיין בידי הנתבע 1 או שנמכר וכיו"ב). "נקודת התורפה" שעוררה את חשד החוקר נבעה משוני מסוים בגרסאות הנתבע 1 שטען כי רכב התובעת עמד עם פניו לחנות מכלת שבמקום בעוד שמעדות מר אכרם חורי שהביא את רכב התובעת מחיפה לשפרעם עלה כי הוא החנה את רכבו עם הפנים לכביש (ואז גרסת הנתבע ביחס לאופן קרות התאונה נראית בעייתית יותר נוכח התמונות שצורפו בהן סומן מהלך רכבו עד שפגע ברכב התובעת).

אין להסתיר, ממצאי החוקר אינם חד משמעיים, נזק לשני הרכבים אכן נגרם, לשני הרכבים לא היה ביטוח מקיף בתוקף וכל הנתונים ישוקללו בפסק הדין.

בנוסף וכפי שעלה בדיון הלא פורמלי במהלכו לא היה ניתן להציג את פוליסת הביטוח, יינתן ביטוי לשאלת השתתפותו העצמית של הנתבע 1 ובמידת הצורך יבוצע מעין קיזוז עם הוצאותיו המשפטיות במדה ויתברר שהיה צריך להיות מכוסה ע"י נתבעת 2 (וכך יעשה).

אשר על כן, לאחר ביצוע ניכוי ערך שרידי הרב וקיזוז הוצאות הנתבע 1 מול השתתפותו העצמית, הנני מחייב את נתבעת 2 לשלם לתובעת סך 3800 ₪ ובתוספת שכ"ט מתון בסך 1100 ₪.

בשאר ההוצאות יישאו הצדדים בעצמם. הסכומים בערכם דהיום וישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

היות והתיק הסתיים על דרך הפשרה, ללא שמיעת עדויות ובדיון ראשון, ניתן פטור מתשלום אגרה שנייה וככל שזו שולמה היא תוחזר לתובעת באמצעות בא כוחה.

ניתן היום, כ"ג אדר תשע"ד, 23 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: