חורי נ' חורי ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת התובע לבטל את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בישיבת קדם המשפט, ושבעקבותיו ניתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח-משולב], תשמ"ד-1984.

2.דין הבקשה להידחות.

הפסיקה קובעת כי יש להימנע בדרך כלל מלאפשר לבעלי דין לחזור בהם מהסכמותיהם, שכן הדבר עלול לשבש את ההליך השיפוטי, ולפגוע באמון הציבור בתקינותו והגינותו של הדיון (ראו בש"פ 7391/01 אנואר עלי נ' מדינת ישראל; ת.א. (מחוזי י-ם) 6241/04 עיזבון נבלסי נ' טדסה – פורסמו באתר נבו).

במקרה דנא, לא נפל שום פגם בהליך שקדם להסכם הפשרה. להסכם הפשרה קדם דיון ארוך מאד בנוכחות בעלי הדין ובאי כוחם, אשר בו נדרש מאמץ לשכנע דווקא את הנתבעים להסכים לפשרה, כאשר בהשוואה אליהם התובע גילה נכונות רבה יותר לפשרה. התובע התערב מפעם לפעם בדיון וכן שמעתי את בא כוחו, ולא התרשמתי שהתובע איננו מבין את הדיון או את הפשרה. להיפך, הרושם הינו שהתובע הבין היטב את המתרחש. ויודגש, התובע איננו חסר אונים חלילה, ועל כך יעידו הבקשות שלפני שנוסחו על ידי התובע ללא עורך דין.

3.אין מנוח מחיוב התובע בהוצאות בגין הגשת הבקשות שלפניי שהצריכו קבלת תגובה מטעם המשיבים. יחד עם זאת אינני רואה בבקשות שהוגשו "תביעה" נוספת שהגיש התובע נגד הנתבעים, ולכן לא תחול בגין הגשת הבקשות הסנקציה שבהסכם הפשרה.

4.הבקשות נדחות. התובע ישלם הוצאות בגין הבקשות בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק למשיבים 3-1 ובאותו סכום למשיבה 4.

5.האגרות אשר שולמו בבית המשפט למשפחה יוחזרו למי ששלמו אותן.

ניתנה היום, כה' תשרי תשע"א, 3 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: