חוקתי ומנהלי - פרוטוקול

בעניין:הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות (ע"ר) 1-030411-58
העותרת
נ ג ד

1. עיריית ירושלים
2. ראש עיריית ירושלים, אורי לפוליאנסקי
המשיבים


נוכחים:ב"כ העותרת עו"ד גלעד ברנע
ב"כ המשיבים עו"ד מרים ליפשיץ


פרוטוקול

עו"ד ברנע: אתייחס לדברים העולים מכתב התשובה. מגישים פה מסמכים וצורף התגובה שהם הגישו בבג"צ, בתגובה הזאת יש טענה שקרית שנחשפה כבר קודם ומבקשים להגיש את זה לגבירתי מבלי לתקן את זה קודם. בעמ' 7 לאותה תשובה ס' 29.8 טוענים והדבר הזה גובה בתצהיר של מנכ"ל העירייה בשעתו, כי משנת 99' מקבל הבית הפתוח כל שנה סך של 150,000 ש"ח מעיריית תל-אביב. הטענה הזאת שיקרית מעולם הבית הפתוח לא קיבלה מעיריית תל-אביב שקל. הפרקטיקה של עיריית ירושלים זה לטעון טענת שקריות בעליל והם לא חוזרים בהם, למרות שהם יודעים שהטענה שקרית ואחר כך מגישים את זה בלי תיקון ובלי כל הבהרה.

עו"ד ליפשיץ: לגבי 2003, ניתנה תשובה ע"י היועמ"ש לעירייה וגם לגבי 2005. לגבי 2003 מפנה לס' 10 לתשובתי. ראשית, מדובר בשיהוי ניכר בהגשת העתירה לגבי 2003, זאת גם אם נתעלם או נוותר על תקופת הויתור על הגשת העתירה בכך שהבג"צ הוגש בסוף 04' כאשר בתשובה עצמה לבג"צ השיבה העירייה ע"ט עו"ד גוט שמדובר בשיהוי, בית משפט העליון החליט שלא לדון בעתירה לגופה ככל שמדובר לטיעונים ולהיפך היא נתנה אפשרות לעו"ד להביא טענותיהם במסגרת עתירה מינהלית כאשר יפורסמו הפרסומים לגבי 2005. עדיין ניתנת לעירייה הרשות להשיב לעניין השיהוי של 2003. בית משפט לא נכנס לטענת השיהוי.
לשאלת בית משפט, הכסף שניתן הוא על 2004.
השיהוי אובייקטיבי בכך שההחלטה בוועדת התמיכות על תחום המגדרים שלא לאשר אותם לשנת 2003, התקבלה כבר ביולי 2003. כאשר עד סוף 2004 לא הוגשה עתירה בנדון. מדובר בשיהוי אובייקטיבי וסובייקטיבי, כמו גם, אין כאן פגם או פסול בולט בהתנהלות העירייה, לא רק בתחום של העותרת אלא גם בעדות שונות, כורדיסטאן, מרוקו וכו'. כאשר העירייה רשאית היתה לעשות כן. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: