חוקיות התקנה מכוחה מחויב מערער בהפקדת ערובה

החלטה

המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו )כב' השופטת דר' דפנה
אבניאלי(, ובמקביל להגשת הערעור, הגיש את הבקשה דנא, בה עתר לפטור מערבון.

טענתו העקרונית של המבקש היא, כי תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
)להלן: "התקנות"(, הינה בטלה ומבוטלת, וכי יש לקבוע דין אחד למערער ולתובע, והוא כי
בית המשפט רשאי להורות בנסיבות מסוימות על הפקדת ערובה לתשלום הוצאות של הצד שכנגד,
אך אין לקבוע כלל גורף בעניין זה, ואם נקבע כלל שכזה, הרי שהוא בטל.

קביעת הכלל במסגרת התקנות, נעשתה בחריגה מסמכות.

סמכויות שר המשפטים בכל הנוגע להתקנת תקנות, מוסדרות במספר מקומות בחוק בתי המשפט
]נוסח משולב[, התשמ"ד-1984, והן אינן כוללות השתת ערובה.

אין מדובר בעניין של סדרי דין, אלא בהפיכת נושה עתידי ומותנה, לנושה מובטח, דהיינו,