חוסין ואח' נ' שלבי ואח'

החלטה

1.בפני בקשת התובעים לעכב ביצוע פסק הדין שניתן בתיק העיקרי בתאריך 13.6.2012.

2.התובעים, אשר אינם משלימים עם פסק הדין, הודיעו כי בכוונתם לערער עליו. בבקשתם שלפני טוענים התובעים, כי לא כל הראיות הצריכות לעניין עמדו בפני בית המשפט עת נתן את פסק הדין. למעשה מכוונים התובעים טענתם זו לעובדה, שתלונת הנתבע נגד התובעת מס' 2, על זיוף מסמכים, לא הניבה כתב אישום, ובהודעה שקיבלו התובעים מפרקליטות המחוז, נמסר להם כי לא נמצאו ראיות להעמדתה של התובעת לדין בגין זיוף מסמכים.

3.בא כוח הנתבע מתנגד לבקשה. לטענת בא כוח הנתבע סיכויי הערעור קלושים, ועיכוב ביצוע פסק הדין אך יגדיל את הנזקים שנגרמו לנתבע בעטיה של מעילתה של התובעת בכספי המוסך שבבעלותו.

4.לאחר ששקלתי את הבקשה, הנני מחליט לקבל אותה בחלקה, מהטעמים הבאים:

(א)לבקשת התובעים ל"עיכוב ביצוע" פסק הדין שני ראשים. הראש האחד נוגע לסעד ההצהרתי שניתן בפסק הדין, והשני נוגע להוצאות המשפט שנפסקו לטובת הנתבע.

(ב)תביעת התובעים הייתה תביעה לסעד הצהרתי, בה עתרו לכך שיוצהר, כי חוזה שנכרת בין התובע מס' 1 והנתבע, הוא חוזה שנכרת למראית עין ועל כן בטל. תביעת התובעים בעניין זה נדחתה. לכאורה, משנדחתה תביעת התובעים, זכאי הנתבע לפעול על פי החוזה. מכאן, שאם בידי הנתבע יפוי כוח בלתי חוזר, שנחתם על ידי התובע מס' 1, כי אז זכאי הנתבע להעביר לבעלותו את הזכויות במקרקעין נשוא ההסכם, ואזכיר כי מדובר במקרקעין עליהם בנוי בית המגורים של התובעים.

(ג)ברור הדבר, שהעברת המקרקעין על שם הנתבע תיצור מצב שיהיה קשה להשיב אותו לקדמותו, במיוחד אם הנתבע ימכור את הזכויות במקרקעין לצד שלישי. דבר זה מצדיק הארכת תוקפו של צו המניעה הזמני שניתן בתאריך 17.1.2010 בתיק העיקרי בעת שנפתחו ההליכים (והעניין מצוי בסכות הערכאה הדיונית כל עוד לא הוגש ערעור על פסק הדין).

(ד)עם זאת, הנני סבור שסיכויי הערעור אינם טובים, ואף אם לא הוגש כתב אישום נגד התובעת בגין זיוף מסמכים, אין הדבר מבטל את הקביעות שנקבעו בפסק הדין, ואשר נקבעו על סמך הראיות והעדויות שנשמעו. על כן, הארכת תוקפו של צו המניעה הזמני, כדי להגן על התובעים מן הצד האחד, אינה יכולה להיעשות מבלי לאזן כנגד זאת, ולו במעט, את זכויות הנתבע. על כן, תוקפו של צו המניעה הזמני יוארך בכפוף לכך שהתובעים יפקידו בקופת בית המשפט סך 300,000 (שלוש מאות אלף) ₪ במזומן או בערבות בנקאית עד ליום 30.9.2012, וזאת להבטחת תשלום כל נזק העלול להיגרם לנתבע כתוצאה מהארכת תוקפו של צו המניעה הזמני. לאחר מועד זה, אם לא יופקד הסכום האמור, יפקע תוקפו של צו המניעה הזמני.

(ה)ככל שהדברים אמורים בתשלום הוצאות המשפט, כי אז אין הצדקה לעכב את ביצוע התשלום. כאמור, סיכויי הערעור אינם טובים, מה עוד שמדובר בחיוב כספי שביצועו לא יגרום למצב בלתי הפיך. אם יזכו התובעים בערעורם, ניתן יהיה תמיד לחייב את הנתבע להשיב להם את הוצאות המשפט ששולמו על ידם.

5.אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א)הנני מאריך תוקפו של צו המניעה הזמני שניתן בתאריך 17.1.2010 עד ליום 30.9.2012. ככל שהתובעים יפקידו בקופת בית המשפט סך 300,000 ₪ או ימציאו ערבות בנקאית אוטונומית צמודת מדד ובלתי מוגבלת במועד הפירעון על סך 300,000 ₪, עד ליום 30.9.2012, יעמוד צו המניעה הזמני בתוקפו עד למתן פסק דין בערעור שיוגש לבית המשפט העליון.

(ב)היה והתובעים לא יפקידו סך 300,000 ₪ או ערבות בנקאית כאמור עד ליום 30.9.2012, יפקע תוקפו של צו המניעה הזמני בתאריך 1.10.2012.

(ג)הנני דוחה עתירת התובעים לעיכוב ביצוע תשלום הוצאות המשפט. לצורך גביית הוצאות המשפט יהיה הנתבע זכאי לנקוט בכל הליך חוקי, וזאת ללא כל עיכוב.

(ד)אין צו להוצאות בבקשה להארכת תוקפו של הסעד הזמני בתקופת הערעור.

ניתנה היום, י"ט אב תשע"ב, 07 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: