חוסיין(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

כנגד העורר הוגש בפני בימ"ש השלום בנצרת כתב אישום - ת"פ 10-10-6937

6937-10-10 המייחס לעורר עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 273 + סעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז-1977, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין הנ"ל ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין הנ"ל.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המאשימה, המשיבה בערר זה (להלן: "המשיבה") בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בימ"ש השלום בהחלטה ארוכה ומפורטת מצא כי בעניינו של העורר קיימות ראיות לכאורה המצדיקות את המעצר, כן מצא כי לגביו מתקיימת עילת מעצר בשל מסוכנותו של העורר לבטחון הציבור. כמו כן, בחן ביהמ"ש חלופת מעצר שהוצעה ע"י העורר והיא מעצר בית בבית אמו כאשר אמו של העורר תהא המפקחת והמשמורנית על קיום תנאי המעצר, והגיע למסקנה כי החלופה איננה ראויה, משום שהאם איננה סמכותית כלפי העורר.

בערר שבפני טען ב"כ העורר באריכות הן לעניין הראיות לכאורה והן לעניין עילת המעצר, אולם כהצעת ביהמ"ש הסכים לצמצם את הערר ואת טיעוניו לחלופת המעצר ולכך שחלופה זו לא נבחנה באופן מעמיק וכי יש להורות על קבלת תסקיר מעצר שיבחן את מידת מסוכנות העורר ואת התאמת החלופה או החלופות שיוצעו בפניו, תוך שהוא שומר לעצמו את הזכות לחזור ולערור גם בשאלות הראיות לכאורה ובשאלת עילת המעצר, ככל שבסופו של הליך ולאחר קבלת תסקיר המעצר יוחלט שלא לשחרר את העורר.

מנגד התנגדה ב"כ המשיבה להזמנת תסקיר מעצר וטענה כי המדובר בעורר שהינו אלים, בעל עבר שכולו בגין עבירות אלימות, ולכן גם אם תסקיר המעצר ימליץ על שחרור לחלופה, הרי שלדעתה אין מקום לשחרורו של העורר.

בחנתי את העבירות בהן מואשם העורר, וכן עיינתי בהחלטתו של בימ"ש השלום ובאתי למסקנה כי נושא חלופת המעצר לא נבחן באופן מעמיק ע"י בימ"ש השלום.

כאן המקום להעיר כי הלכה היא כי חובתו של ביהמ"ש לבחון חלופת מעצר שפגיעתה בנאשם תהיה פחותה, ושיהא בה כדי להשיג את מטרות המעצר, גם בעבירות חמורות בהרבה מהעבירות המיוחסות לעורר, פסיקת ביהמ"ש העליון אף קבעה כי גם בעבירה החמורה מכל, עבירת רצח או ניסיון לרצח, יש לבחון חלופת מעצר.

כאמור, אמנם בימ"ש השלום בחן את חלופת המעצר ואף שלא שלל באופן מוחלט את אפשרות שחרור העורר בחלופת מעצר שתשיג את מטרות המעצר, הסתפק בכך שקבע כי החלופה שהוצעה איננה חלופה ראויה.

מסכים אני כי עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו הינה עבירה חמורה, גם כאשר אין מדובר בפגיעה פיזית של ממש בשוטר, משום שיש בה סממן של קריאת תיגר על שלטון החוק.

יחד עם זאת, בענייננו, צודק ב"כ העורר, המדובר ברמת אלימות ברף הנמוך ביותר שהעורר הפעיל על פי הנטען נגדו כלפי השוטרים, כאשר לעורר וגם לאחיו הקטין טענות קשות כנגד התנהגותם של השוטרים אשר לטענת העורר ואחיו הקטין הפעילו נגדם אלימות ללא צורך.

בנסיבות אלה, נראה לי כי אין לשלול מראש אפשרות של שחרור העורר לחלופת מעצר מתאימה שתאיין את מסוכנותו, והדרך המתאימה ביותר לבחינת אפשרות זו הינה קבלת תסקיר מעצר.

אשר על כן ולאור האמור לעיל, אני מורה על החזרת התיק לבימ"ש השלום, ע"מ לקבוע דיון בשאלת חלופת המעצר, לאחר קבלת תסקיר מעצר, עליו אני מורה כבר בשלב זה.

שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר אודות העורר בו יתייחס לרמת מסוכנותו של העורר, והאפשרות להתגבר על מסוכנות זו ע"י חלופת מעצר, כן יתייחס להתאמתה של חלופת המעצר או חלופות המעצר שיוצעו ע"י העורר.

תסקיר המעצר יוגש לבימ"ש השלום לא יאוחר מיום 10/11/10.

בימ"ש השלום יעשה לקביעת מועד לדיון סמוך מאוד למועד הנ"ל, וככל שהדבר יתאים ליומנו של ביהמ"ש.

ניתנה והודעה היום י"ג חשון תשע"א, 21/10/2010 במעמד הנוכחים.

האשם חטיב, שופט בכיר

הוקלד ע"י - סנא חאמד