חודשי מאסר ליועץ השקעות בכיר בבנק מסד בגין עבירה של גניבה בידי עובד מורשה

רקע

הנאשם הורשע על פי הודייתו בכתב אישום מתוקן, לפיו הואשם בעבירות גניבה בידי עובד וגניבה בידי מורשה, זאת בגין סדרת אירועים שהתרחשו במהלך שנת 2009. הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום והסכימו הצדדים בעניין עתירתם לעונש, כך שהמדינה הגבילה עצמה לעתירה למאסר בפועל שלא תעלה על 4.5 שנים וכן עונש מאסר מותנה ממושך, בעוד שההגנה חופשית בטיעוניה.  

עפ"י כתב האישום עבד הנאשם כיועץ השקעות בכיר בבנק מסד באשדוד. במסגרת זו פעל הנאשם שלא כדין משך חדשים רבים (ינואר -נובמבר 2009), בחשבונו של המתלונן, אשר התנהל בסניף הבנק בו עבד הנאשם, ללא ידיעתו וללא הרשאתו, העביר כספים ללא הרשאה מחשבון לחשבון, וביצע למעלה מ - 1,000 פעולות שלא כדין, אשר גרמו להפסדי המתלונן בסך של כ - 5 מליון ש"ח. כן העביר הנאשם בשמונה הזדמנויות שונות סך כולל של 228,000 ש"ח מחשבון המתלונן לחשבון בן זוגה של אמו של הנאשם וממנו העביר את מרבית הסכום לחשבונו שלו ולחשבונות מקורביו - אחותו של הנאשם וחברו. בשל פעולות הנאשם, הפסיד המתלונן סך של כ- 5,200,000 ש"ח מכספו.  

קודם שנחשפו פעולות הנאשם, ברח הוא מהארץ, בהמשך ומשנתגלה העניין פוטר מעבודתו בבנק, ומספר ימים לאחר מכן, בשלהי חודש דצמבר 2009, שב ארצה והועמד לדין עפ"י כתב האישום נשוא ענייננו.  

לאחר שמיעת הטיעונים לגזר הדין וקודם שניתן זה, הודיעה ב"כ הנאשם כי נודע לה שהמתלונן קיבל פיצוי מלא מהבנק וכל כספו הוחזר לו. להודעה זו לא צורפה כל אסמכתא, ואולם לצורך גזר הדין אצא מנקודת הנחה כי אכן כך הוא הדבר.  

לבקשת הנאשם נשלח עניינו לבחינת שירות המבחן. תסקיר כאמור הונח על שולחני עובר לטיעוני הצדדים, ולאחר שהובאו אלה בפני, ניתן גזר הדין נשוא הנדון.  

חוות דעת הגורם הטיפולי

על מנת שלא לפגוע בצנעת הפרט לא אפרט את האמור בתסקיר ואך אציין, כי המדובר בנאשם בן 30, יליד אוקראינה שעלה ארצה בגיל 10. ברקע התסקיר מפורטת ילדותו, שאכן הרושם המתקבל הוא כי לא קלה היה עברו, ובין היתר גדל הוא בלא קשר עם אביו הביולוגי. בישראל שירת שירות צבאי מלא, סיים לימודים אקדמיים בכלכלה ומחשבים, ומשנת 2006 ועד ביצוע עבירותיו נשוא תיק זה, עבד כיועץ השקעות בבנק מסד. רקע ביצוע העבירות לדבריו היו רצון להחזיר כספי הפסדי השקעות וחובותיו הנובעים מתהליך גירושין שעבר.  

התרשמות שירות המבחן היא נטייתו של הנאשם לטשטש גבולות בין המותר והאסור במצבי לחץ ולהתמודד עם גבולות ברורים, וקושי הנובע מהתמודדות עם תחושות כשלון שחווה, הן במשפחתו והן במקום עבודתו.

באופן כללי ניתן להגדיר את התסקיר כאמביוולנטי. מצד אחד, מציין השירות כי הנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומביע חרטה עליהם. מאידך, נוכח חומרת המעשים, הישנותם והנזק שנגרם בעקבותיהם למתלונן, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית אודותיו.  

טיעוני הצדדים

ב"כ המדינה, עו"ד יעל לויה - פינק, ציינה את התקופה הארוכה בה בוצעו מעשי הנאשם, כעשרה חדשים, באופן שיטתי ומתוחכם ותוך ניצול תפקידו והפרת האמון שרחש לו המתלונן ותוך מעילה באמון כלפי המעביד - בנק מסד. לדבריה, רק משכלו כל הקיצין ולא נותר עוד כסף בחשבון המתלונן, חדל הנאשם מפעולותיו. לענין זה מדגישה ב"כ המדינה, כי המדובר במתלונן אדם אמיד, אשר הפסיד את כל כספו והבטחת עתידו הכלכלי.  

בתגובה להודעת ב"כ הנאשם לפיה הושב למתלונן כספו על ידי הבנק, מדגישה ב"כ המדינה, כי אף אם נכון הדבר, הרי שממילא עבר הנזק הכספי בסך של כ - 5.2 מליון ש"ח לכתפי הבנק, כשהנאשם לא החזיר ולו אגורה מכספי הגניבה. עוד טוענת היא, כי מעבר להיבט הכספי נגרמו למתלונן עגמת נפש והפסדים אישיים נוספים עליהם לא יפוצה.  

בדבריה מפנה היא לפסיקה ומדגישה את הנזק הנובע מפגיעה באמון הציבור במערכת הבנקאית ולתקינות חיי היום-יום, וכן את הקלות בביצוע העבירות מסוג זה שמבוצעות בד"כ ע"י אנשים נורמטיביים לכאורה.  

בנסיבות אלה עותרת המדינה להשתת מאסר בפועל התואם את מלוא התקופה עליה הוסכם בין הצדדים - 4.5 שנות מאסר וכן מאסר על תנאי ממושך.  

קודם הטיעונים לעונש, העידו אמו של הנאשם, דודתו ואביו החורג, אשר ציינו בדבריהם את מסכת חייו הלא קלה, הן בילדותו והן מאוחר יותר בגירושיו מחד, ומאידך - את אופיו ואישיותו החיוביים, הישגיו, שירותו בצה"ל וחרטתו על מעשיו.

ב"כ הנאשם, עו"ד דפנה זאק, ציינה כי המדובר בנאשם נורמטיבי, חסר עבר פלילי, שכל חייו נאבק למען מטרות חיוביות. הן לימודיו התיכוניים והאקדמיים והן שירותו הצבאי נעשה על ידו בד בבד בעודו עובד. ביצוע העבירות החל ברצונו של הנאשם להרויח כסף על רקע חובות בהן היה מצוי, ומצב נפשי קשה נוכח הליך גירושין שהכניסו גם למצוקה כלכלית, ופרט לסך של 228,000 ש"ח, לא לקח הנאשם דבר לכיסו.  

בריחתו מהארץ נבעה לדבריה מטראומה ומדילמה בהן היה מצוי, תוך שמכתבו אשר נשלח ביוזמתו למנהלו בבנק, אכן מלמד על חרטתו הכנה. גם העובדה שברח מהארץ קודם שנתגלתה העבירה, יוזמתו בפניה לבנק וחזרתו ארצה, מלמדת כי מקרה זה שונה ממקרים אחרים שבהם מובעת חרטה רק משנתגלה העניין ו/או רובצת חרב הענישה על כתפי העבריין.

בדבריה, הפנתה אף ב"כ הנאשם לפסיקה ועתרה לעונש של מאסר המומר בעבודות שירות שלדבריה יהלום את נסיבות העניין.