חובת תיאום והסכמה בין הצדדים לביקורים במסגרות חינוך

1.         המבקשת הגישה "הודעה ובקשה בצידה".

2.         איני נדרש לתגובת המשיב. כוונתי היא כי אבהיר העיקרון שעל הצדדים לפעול לפיו.

3.         מסגרות חינוך אינן תחליף למרכז קשר, ואינן מסגרות המשמשות להסדרי ביקור; מסגרות חינוך כשמן כן הן- מסגרות המיועדות לחינוך.

4.         משכך- לא יתבצעו ביקורים ופגישות במסגרות החינוך ואגב קטיעת או מהלך ימי לימודים.

5.         יש להבין כי מעבר לפגיעה ביום הלימודים עצמו (מבחינה חינוכית) , ביציבות הסדר (מבחינת הצדדים), ובמשמעות ההחלטה (מבחינת מערכת המשפט)- עלולה הגעה למסגרת החינוך לפגוע בקטין עצמו.

6.         כך- רצף לימודי הקטין נפגע; כך- מועמד הקטין בפני דילמות, ומעייניו מופנים למאבק נאמנות תחת שיהיו נתונים למסגרת הלימודים.

7.         זאת ועוד- לא אחת הגעה למסגרת החינוך מערבת הקונפליקט, גם לעיני ואזני אחרים- ניחא צוות החינוך אשר מלווה את הקטין, אבל גם סביבתו החברתית של הקטין, על כל המשתמע.

8.         בנסיבות אלו- כאשר הורה מגיע למסגרת החינוך, גם אם כוונתו טובה- ובוודאי בלא תיאום והסכמה- גורע הוא מטובת הקטין תחת קיום חובתו להגשימה.

9.         כל עוד אין תיאום והסכמה בין הצדדים- ימנע המשיב מלהגיע למסגרות החינוך על מנת לפגוש הקטינים ושלא במועד ימי  הביקור.