חובת הבעל בתשלום הכתובה כששניהם רוצים להתגרש זה מזה

בפני בית הדין נידונה תביעת האישה לגירושין ולתשלום הכתובה.

המקרה והטענות

הצדדים נשואים מיום י"ט באייר תשנ"ב, ולהם שבעה ילדים. לפני כשנתיים הגיש הבעל תביעת גירושין שבה פֵירט את הרקע לתביעה, מרידת האישה והתנכרות הילדים אליו.

בדיון הראשון בין הצדדים תבע הבעל להתגרש, והאישה הביעה את הסכמתה.

להלן קטע מפרוטוקול הדיון:

XXX

בהחלטה שניתנה לאחר הדיון, ביום י"ט בכסלו תשע"ו (01/12/2015), נכתב:

בפני בית הדין תביעת הבעל לגירושין ותביעה לפסיקת דמי מזונות, והתקיים דיון ראשון לבירור התביעות.

בית הדין נוכח כי הצדדים בנפרד כחודשיים וחצי לאחר שהבעל עזב את הדירה המשותפת והוא נחרץ בדעתו שאין מנוס מגירושין. גם האישה הביעה את דעתה שאין מנוס מגירושין, וכי לא ניתן להחזיר את השלום לביתם.

בנסיבות אלו בית הדין הורה לצדדים לנהל מו"מ במגמה להסדיר הסכם גירושין שיהיה מקובל על שניהם.

לאור האמור מחליט ביה"ד:

קובעים מועד לדיון נוסף שבו יוצג הסכם גירושין חתום, ובהיעדר הסכם יושלם הדיון לבירור התביעות לגירושין ולפסיקת דמי מזונות. הדיון יתקיים ביום...

לאחר מכן הבעל הגיש בקשה לסגירת התיק וטען שהוטעה כשהוצע לו להגיש תביעת גירושין במקום תביעה לשלום בית. בדיון שהתקיים ביום ו' אדר א' תשע"ו (15/02/2016), הבעל הבהיר את בקשתו, ולהלן מפרוטוקול הדיון:

XXX

מאחר שהבעל התובע חזר בו מתביעתו הוחלט ביום ח' אדר א' תשע"ו (17/02/2016) על סגירת התיק. כתוצאה מכך האישה הגישה תביעה לחיוב הבעל בגירושין ובכתובה. בשטר הכתובה נקוב סך של 52,000 שקל.

התקיימו שלושה דיונים נוספים לבירור תביעת האישה לגירושין ולכתובה, וכן התקבלה עדות של עד מטעם הבעל.

בדיונים אלו התברר ששני בני הזוג בפירוד ממושך ואינם רוצים זה בזה. האישה טענה שהתנהגות הבעל בביתם הייתה קשה וכללה אלימות מילולית, וכן תֵארה אותו כאדם השותה לשוכרה עם כל ההשלכות הנובעות מכך. אמנם הבעל מצא לנכון להודיע על חזרתו מהתביעה שהגיש, ומבקש שלום בית, אך התנהלותו מוכיחה שגם לאחר שביקש לסגור את תביעתו לגירושין לא פעל לחזרה לשלום בית, ודבריו אודות רצונו בשלום בית נאמרו רק מחשש שתביעת גירושין עלולה להביאו למצב שיחויב בתשלום הכתובה.