חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

רחמים נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

: | גרסת הדפסה
חדל"פ
בית משפט השלום תל אביב -יפו
48798-02-22
19.8.2024
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
מבקשת:
עו"ד שולי זסלבסקי (נאמנת)
משיבים:
1. סמירה רחמים
2. אריה רחמים
3. הממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב

החלטה

לפני בקשה לביטול העברת זכויות בבית מגורים.בין היחידה לבין המשיב נכרת הסכם ממון, שלפיו, בין היתר, עברו למשיב מלוא הזכויות הרשומות על שם היחידה בביתם. הסכם הממון אושר בבית המשפט לענייני משפחה בשנת 2011 ורישום הזכויות הושלם בשנת 2016. כ- 6 שנים לאחר מכן פנתה היחידה בבקשה למתן צו פתיחת הליכים בהליכי חדלות פירעון.לטענת הנאמנת, בנסיבות אלו יש לבטל את העברת הזכויות בבית למשיב ולקבוע שאלו, במלואן, שייכות ליחידה ולכן מהוות חלק מנכסי קופת הנשייה.במוקד טענות אלו עומדת הטענה כי העברת הזכויות למשיב נעשתה "למראית עין". בהסכם שתכליתו היחידה הצגת מצג לציבור של העברת הזכויות, כשבפועל נותרה היחידה בעלת הזכויות הבלעדית. טענה זו מחייבת בחינה של מכלול הנסיבות ובשים לב לנטל הרובץ למי שטוען כזו טענה בכלל, ולנטל הרובץ בהעלאת טענה שכזו על ידי נאמנת הליכי חדלות פירעון בפרט.הרקע הרלוונטי

  1. בתיק זה מתנהלים הליכי חדלות פירעון למשיבה 1, סמירה רחמים ("היחידה"), לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("חוק חדל"פ").

    ההליכים החלו בבקשת היחידה מיום 21.2.22. ביום 9.5.22 ניתן צו פתיחת הליכים.

    תחילה, ככל הנראה נוכח גילה של היחידה (ילידת 1946) והחשש להיעדר כושר השתכרות, מונה נציג הממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב, כנאמן, אך בהחלטה מאוחרת מונתה כנאמנת המבקשת, עו"ד שולי זסלבסקי ("הנאמנת").

  2. היחידה והמשיב 2, אריה רחמים ("המשיב") נשואים זה לזה משנת 1963.

    היחידה והמשיב יכונו ביחד לשם הנוחות: "המשיבים".

    המשיבים מתגוררים מזה שנים רבות בבית צמוד קרקע ברחוב XXX בXXX (גוש XXX; חלקה XXX) ("הבית").

  3. הבית נרכש עוד בשנת 1994 על ידי אימה של היחידה, נעימה מנשה ז"ל (להלן: "המנוחה"), והיה בבעלות המנוחה עד לפטירתה בשנת 2005. המנוחה הורישה בצוואה את כלל זכויותיה לחמשת ילדיה, אך כולם הסתלקו מחלקם בעיזבון המנוחה לטובת היחידה ובעקבות זאת נרשמה היחידה בשנת 2006 כבעלת הזכויות היחידה בבית.

  4. ביום 9.1.07 חתמה היחידה על תצהיר שלפיו העבירה למשיב ללא תמורה את כל זכויותיה בבית.

    כ-4 שנים לאחר מכן, ביום 25.7.11, חתמו היחידה והמשיב על הסכם ממון ("הסכם הממון"), בו נקבע, בין היתר, כי המשיב לבדו יקבל את הזכויות בבית (סעיף 7 להסכם הממון).

  5. ביום 24.8.11 ניתן להסכם הממון תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (תה"ס 30964-08-11). העברת הזכויות בבית על שם המשיב נרשמה בלשכת רישום המקרקעין רק ביום 6.1.16.

    במועד בירור בקשה זו איפוא, המשיב הינו בעל הזכויות הרשום היחיד של הבית, כאשר היחידה והמשיב מתגוררים בבית מאז רכישתו לפני כ- 30 שנה.

    תמצית הטענות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>