פלונית נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

1.לפניי שתי בקשות השלובות זו בזו: האחת, בקשת היחידה למתן הפטר לאלתר (בקשה 4); והשנייה, בקשת הנאמנת להורות על מימוש זכויות פנסיוניות והקנייתן לקופת הנשייה (בקשה 5).

2.ברקע הדברים יצוין כי הליך זה ניתן ליחידה, ילידת שנת 1955, צו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק), וזאת לבקשתה שלה. בתום דיון שהתקיים בהליך ביום 6.2.2024 ניתן ליחידה, בהסכמת הצדדים, צו שיקום כלכלי, שלפיו תוסיף לקופת הנשייה סכום כולל של 40,000 ש'''ח ב-40 תשלומים חודשיים שווים בסך 1,000 ש''ח כל אחד החל מחודש פברואר 2024 ואילך. עוד הוסכם בצו השיקום על מימוש זכויות כספיות לא מוגנות המוקנות על-פי דין קופת הנשייה (להלן: תוכנית פירעון).

3.בחלוף כשנה ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי הגישה היחידה בקשה למתן הפטר לאלתר, לפי סעיפים 167 ו-170 וכן לפי סעיף 156(ה) לחוק. בבקשתה טענה היחידה כי חל שינוי נסיבות מהותי בעניינה, הן לנוכח פיטוריה ממקום עבודתה והעדר כושר השתכרות או ניסיון תעסוקתי, הן לנוכח החמרה שחלה במצבה הרפואי. היחידה מציינת, בהקשר זה, כי בעבר לא עבדה לפרנסתה אלא התמקדה בניהול משק הבית ובגידול ילדיה. עם פטירת בעלה המנוח ולאחר שנודע לה על אודות החובות שהותיר אחריו נאלצה להשתלב בשוק העבודה בעבודות מזדמנות שונות עבור שכר נמוך, לנוכח העדר ניסיון תעסוקתי. היחידה מוסיפה ומציינת כי בחודש ינואר 2025 גן הילדים בו הועסקה נסגר והיא פוטרה מעבודתה באופן מיידי. היחידה טוענת כי כל ניסיונותיה לאתר מקום עבודה חלופי לא צלחו. בבקשתה הדגישה היחידה כי בשל גילה המתקדם היא אינה זכאית לדמי אבטלה והיא נאלצת להתקיים מקצבת זקנה וקצבת שארים בסך 3,808 ש''ח בלבד. על כן טוענת היחידה כי יש לפטור אותה מתשלום צו התשלומים החודשי שנקבע בעניינה וליתן לה הפטר לאלתר. היחידה מוסיפה כי הקצבה החודשית לה היא זכאית מקרן הפנסיה נמוכה אף היא ועומדת על סך 388 ש''ח בלבד.

4.הנאמנת לא הביעה התנגדות למתן הפטר לאלתר ליחידה. זאת, בכפוף למימוש זכויותיה הפנסיוניות המוקנות לקופה לפי סעיף 288 לחוק. הממונה הצטרף לעמדת הנאמנת בנוגע לבקשה למתן הפטר.

5.במקביל הגישה הנאמנת בקשה למימוש זכויותיה הפנסיוניות של היחידה, בהן: קופת גמל בחברת כלל פנסיה וגמל בע"מ בסך של כ-4,100 ש''ח וכן קופת גמל בחברת הראל פניה וגמל בע"מ בסך של 41,515 ש''ח (להלן בהתאמה: קופת הגמל בכלל ו-קופת הגמל בהראל, ויחד: קופות הגמל; בקשה מס' 5).

6.היחידה התנגדה לבקשת הנאמנת למימוש כספי הפנסיה. היחידה מדגישה כי מדובר בכספים מוגנים, אשר אמורים להבטיח את בטחונה הכלכלי עם הגעתה לגיל הפרישה. לטענת היחידה בחודש אוגוסט 2018 נפתחה עבורה קופת הגמל בהראל וכי נכון לסוף שנת 2024 היתרה בקופה זו עמדה על סך של 69,767 ש''ח (היתרה בקופת הגמל בכלל, בהתאם לדו"ח משנת 2018, הינה בסך 3,155 ש''ח בלבד). היחידה מציינת כי בהתאם לסכומים שנצברו כאמור, הקצבה החודשית שתשולם לה צפויה לעמוד על סך של 403 ש''ח בלבד. היחידה טוענת בהקשר זה כי קופת הגמל בהראל הינה קרן פנסיה חדשה הכוללת שני רכיבים: כספי פיצויים (שליש מהסכום שנצבר) וכספי תגמולים מוגנים (כשני שלישים מהסכום שנצבר) אשר אינם מוקנים לקופת הנשייה לפי סעיף 228 לחוק. היחידה סבורה כי לנוכח נסיבותיה האישיות יש לדחות את בקשת הנאמנת למימוש כספי הפיצויים המצויים בקופה זו.

7.הנאמנת השיבה לתשובה היחידה. לטענת הנאמנת, הוראת סעיף 228 לחוק קובעת הבחנה בין כספים שטרם הגיע מועד תשלומם לקצבה ועל כן לא ניתן להקנותם לקופת הנשייה לבין כספים שהגיע המועד לשלמם כקצבה, שאז קיימת אפשרות להקנותם לקופת הנשייה. לטענת הנאמנת, היחידה לא התייחסה בתשובתה לאבחנה בין כספי הפיצויים לבין כספי התגמולים וכן לכך שמדובר בכספים נזילים שניתן להורות על מימושם באופן מיידי וחד-פעמי. הנאמנת סבורה כי בקשת היחידה, שלפיה זכויותיה הפנסיוניות יוותרו בידה במלואן, לוקה בפגמים פרוצדוראליים. זאת, בין היתר, מאחר שלא חל שינוי נסיבות מהותי בעניין זה. בהקשר זה מדגישה הנאמנת, כי במועד מתן הצו לשיקום כלכלי, מכלול נסיבותיה האישיות של היחידה היו ידועות, למעט עניין פיטורי היחידה. על כן, יש לקיים את הוראות צו השיקום, שניתן בהסכמת הצדדים, ולהורות על מימוש זכויותיה הפנסיוניות הבלתי מוגנות של היחידה. לחלופין, עותרת הנאמנת בבקשה כי תיערך הבחנה בין רכיב כספי הפיצויים לבין רכיב כספי התמלוגים.

8.הממונה סבור כי יש להותיר בידי היחידה את כספי התגמולים שנצברו לטובתה ואילו ביחס ליתרת הכספים, קרי רכיב הפיצויים, יש להורות כי אלו יוקנו לקופת הנשייה. לטענת הממונה היחידה לא הצביעה על טעמים מיוחדים המצדיקים הותרת רכיב הפיצויים בידה.

9.היחידה הגישה תגובה לתשובות הנאמנת והממונה. במסגרת זו עמדה, בין היתר, על מצבה הכלכלי הקשה.