אוחיון נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

לפניי בקשה למתן הוראות ביחס לכספים בהם זכתה היחידה בגין תביעה אזרחית שניהלה בגין עוולת לשון הרע.

עובדות שאינן שנויות במחלוקת:

1. ביום 31/08/21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של היחידה והממונה מונה כנאמן פנימי לניהול הליכי חדלות הפירעון.

    

2. ביום 10/08/22 הגישה היחידה בקשה להמשך ניהול תביעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965, והבהירה כי התביעה שהגישה התנהלה בבית המשפט לתביעות קטנות על סך של 30,000 ₪, אך הועברה לבית המשפט השלום בנתניה לאחר שהנתבעים הגישו תביעה שכנגד על סך של 150,000 ₪.

    

3. ביום 29/08/22 הגיש הממונה את תגובתו, במסגרתה הבהיר כי היה על היחידה להעלות נושא זה מבעוד מועד, קרי במסגרת בקשתה למתן צו לפתיחת הליכים, אך על אף האמור, הודיע הממונה כי אין לו התנגדות לבקשה, בכפוף לכך שקופת הנשייה לא תישא בכל חיוב ככל שיוטל וכי כל הכספים בהם תזכה היחידה בתביעתה, ככל שתזכה, מוקנים לקופת החדל"פ.

    

4. ביום 30/11/22 במסגרת הדיון שהתקיים בעניינה של היחידה, ובהסתמך על המלצת בעלי התפקיד כפי שהובאה בדוחות מטעמם, ובהתבסס על נתוניה האישיים והכלכליים, ניתן צו הפטר לאלתר בעניינה של היחידה.

    

5. עוד הוחלט במסגרת פסק הדין, בהסכמת הצדדים, כי היחידה יכולה לנהל את תביעת לשון הרע הנ"ל, וכי עליה לעדכן את הנאמנת הפנימית מיד בתוצאות התביעה לאחר סיומה, והסוגיה למי מוקנים הכספים שתזכה בהם היחידה, אם בכלל, נשארה, במידת הצורך, פתוחה לדיון בהמשך.