לוגובסקי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

ביום 8 במאי 2025 ניתן ליחיד צו פתיחת הליכים, ונקבע לו צו תשלומים מדורג, בסך של 150 ₪ החל מחודש יוני 2025, ובסך של 650 ₪ החל מחודש ספטמבר 2025.

מדובר ביחיד בן 56, רווק ללא תלויים, מתגורר בדירה שכורה ונושא בתשלום דמי שכירות על סך 1,900 ₪. היחיד לא משולב במעגל העבודה מזה כשנתיים, ומוכר כבעל נכות ודרגת אי כושר יציבה בשיעור של 60%.

ביום 3 במאי 2026 הוגשה הצעת הממונה למתן ארכה לצורך גיבוש המלצה מתאימה, וזאת על מנת שהיחיד ישלים את המסמכים וההבהרות שנתבקשו בדיווחי בעלי התפקיד.

ביום 13 במאי 2026 התקיים דיון בעניין היחיד. היחיד לא התייצב לדיון ובאת כוחו טענה כי "נראה שמצב בריאותו החמיר". בסיום הדיון הוריתי ליחיד להגיש הבהרה באשר לסיבה שבעטיה היחיד לא התייצב לדיון, ולהמציא את כל המסמכים שפורטו בדיווחי בעלי התפקיד.

ביום 15 ביולי 2026 ולאחר שהיחיד לא פעל בהתאם להחלטה כאמור, הודיע הנאמן כי נוכח מצבו הרפואי והתפקודי של היחיד, כפי שפורט על ידו בתגובותיו ובבקשה להארכת המועד לסילוק המחדלים, ספק אם יעלה בידו להסדיר את מחדליו ולנהל את ההליך באופן המצופה ממנו. הנאמן ציין כי היחיד מתקשה לנהל את ענייניו הבסיסיים, נעזר בשירותי הרווחה בעיריית כרמיאל ואף הופנה לגורמים לצורך הסתגלות, שיקום ושילוב בתעסוקה, וכן כי אין ביכולתו להמציא את האסמכתאות הנדרשות במסגרת ההליך.

בנסיבות אלה, סבור הנאמן כי אין מקום להמשיך את ההליך במתכונתו הנוכחית, וכי מן הראוי לבטלו, תוך שמירת האפשרות ליחיד להגיש בקשה חדשה בעתיד, ככל שמצבו יאפשר לו, או לנציג מטעמו, לנהל את ההליך באופן סביר ולמצות את זכויותיו.

הבקשה הועברה לתגובת היחיד, ולאחר שלא הגיב במועד שנקבע, ניתן פסק דין זה.

לאחר שעיינתי בחומר בתיק ושמעתי את טענות הצדדים, אני מוצאת כי יש להורות על ביטול ההליך וביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד, מהטעמים שלהלן.

כאשר מדובר בבקשת יחיד ובהתאם לסעיף 183 לחוק, בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול ההליך אם התקיים אחד מאלה:

נמצא פגם ערכי בהתנהלות היחיד בהליך, באופן שמתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) לחוק – קרי, אם היחיד נהג בחוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את ההליכים, או לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה, או הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלת הפרעון; או - שהיחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי; וכאשר בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של ההליכים (ראו לעניין זה גם בספרם של עודד מאור ואסף דגני, הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', (2019), עמ' 377).