חדד נ' בלוזרסקי,ת.ז. 306498296

פסק דין

בפני שתי תביעות שטריות (ת.א. 7893-11-11 ותא"מ 15828-03-12) אשר אוחדו לכלל התיק אשר בפני.

התובע הגיש לביצוע בתיק הוצאה לפועל אחד שמונה שטרות בסך 61,000 ₪ ובתיק הוצאה לפועל נוסף שטר בסך 30,000 ₪. הנתבע הגיש התנגדותו בשני תיקי ההוצאה לפועל , זו התקבלה וניתנה רשות להגן ומכאן התביעות אשר אוחדו בפני.

התובע טען כי הנתבע פנה אליו לפני מספר שנים וביקש לנכות עבורו מספר המחאות. לטענת התובע, לשם הבטחת התחייבויותיו, מסר בידו הנתבע שיקים אשר בחלקם רשם את מועדי פירעונם וכן עוד שיק נוסף ללא מועד פירעון. התובע טוען עוד, כי בחלוף השנים הודיע לו הנתבע כי החליף בנק ולפיכך החליף אף את השקים אשר היו בידי התובע. התובע טוען כי נוכח יחסי הידידות אשר שררו בינו לבין הנתבע, נמנע מלהפקיד את השקים אשר מסר בידיו הנתבע, לבקשת הנתבע. לטענת התובע, באחרונה נודע לו כי מצבו הכלכלי של הנתבע השתפר ומשכך הופקדו השקים של הנתבע, אשר היו בידי התובע והתובע תבע את פירעונם. התובע טען כי הנתבע וחמיו, בלוזרסקי פליקס חתמו על כתב ערבות לפירעון כלל חובות הנתבע לתובע ובמענה לטענת הנתבע כי נערכו שינויים בתאריכים על גבי השטרות על מנת שלא תתיישן תביעת התובע, השיב התובע כי השינויים נערכו בידי הנתבע עצמו ולפיכך הוא זכאי לפירעונם של השטרות נשוא שתי התובענות.

הנתבע טען כי בשנת 2002 אכן קיבל מן התובע הלוואה בסך של 30,000 ₪ והתחייב להשיבה בשמונה תשלומים כולל ריבית גבוהה. לשם הבטחת התשלומים, מסר הנתבע לתובע את השטרות נשוא תיק ההוצאה לפועל הראשון ומועדי הפירעון נקבעו לשנת 2002. הנתבע טען כי על אף ששילם את מלוא התשלומים לא הושבו לידיו השקים וכחלוף תשע שנים ממועד פירעון ההלוואה הופתע לקבל אזהרה בגין פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגדו בגין אותם שיקים, כאשר אי מי שינה את שנת הפירעון המקורית (2002) והפך אותה לשנת 2008. בגין זיוף זה הוגשה תלונה בידי הנתבע למשטרה. הנתבע טען כי אף הקבלה אותה המציא התובע בגין השטרות, אינה קבלה אשר נערכה בזמן אמת כי אם קבלה אשר נערכה לצורך ההליך דנן. הנתבע טען כי מעולם לא ביקש מהתובע לערוך עבורו ניכיון שיקים ויש לדחות טענות התובע בעניין זה.

אשר לשיק ע"ס 30,000 ₪, נשוא תיק ההוצאה לפועל השני, טען הנתבע כי הוא ניתן לתובע בשנת 1999 לצורך הבטחת פירעון הלוואה שנתן התובע לנתבע ואשר בגינה אף שועבד רכבו של הנתבע לתובע. הנתבע טוען כי ההלוואה נפרעה, השעבוד על הרכב הוסר והרכב נמכר זה מכבר, אלא ששטר הביטחון ע"ס 30,000 ₪ לא הושב לידו והתובע עושה בו שימוש שלא כדין, כעת. הנתבע טוען כי מדובר אף בהלוואה חוץ בנקאית ומשלא הומצא הסכם ההלוואה, הרי שנשמט הבסיס לתביעת התובע ומכל הטעמים אשר פירט יש לדחות את תביעת התובע כנגדו.

הן התובע והן הנתבע העידו בפני בית המשפט ולאחר שנשמעו עדויותיהם והוגשו כלל ראיות הצדדים, מילאו הצדדים ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, בהסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה.

לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני מורה על דחיית התביעות כנגד הנתבע בשני התיקים המאוחדים, הן בת.א. 7893-11-11 והן בתא"מ 15828-03-12.

מאחר והצדדים הגיעו ביניהם להסכמה לפיה כל צד ישא בהוצאותיו ובשכר טרחת בא כוחו, איני עושה צו להוצאות.

תיק הוצאה לפועל מס' 02-47234-11-2 ותיק הוצאה לפועל 02-08303-12-3 יסגרו והליכים אשר ננקטו במסגרתם כנגד הנתבע, יבוטלו.

פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

ניתן היום, ב' אדר תשע"ג, 12 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: