חדד נ' שמואל

פסק דין

התובעת, גב' עדנה חדד, רואת חשבון במקצועה, עבדה במשרד רואי חשבון "חדד, כרמי ושות' – רואי חשבון", מיום 23.9.01 עד ליום 31.7.10.

משרד "חדד, כרמי ושות' – רואי חשבון" (להלן: "המשרד") הפסיק את פעילותו ביום 31.7.10 עקב סכסוך בין השותפים בו, ה"ה יצחק חדד ושמואל כרמי.

ביום 3.11.10 הגישה התובעת תביעה זו לפיצויי פיטורים ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים וכן לפיצוי בעד אי הפרשה לפנסיה החל מתחילת שנת 2008, בצירוף פיצויי הלנת ההפרשות לפנסיה. התביעה הוגשה נגד שני השותפים במשרד, מר יצחק חדד, שהינו אחיה של התובעת, ונגד מר שמואל כרמי.

מר יצחק חדד הגיש כתב הגנה בו הודה בחבותו לשלם לתובעת 60% מהסכומים שתבעה, כחלקו במשרד.

מר שמואל כרמי הגיש כתב הגנה בו כפר בחבותו לשלם לתובעת סכומים כלשהם בגין תביעותיה. לעניין תביעת התובעת לפיצויי פיטורים טען הנתבע כי בהתאם להסכמה שהושגה בינו לבין מר חדד, לה הסכימה התובעת, התובעת המשיכה לעבוד אצל מר חדד וכי מר חדד קיבל על עצמו אחריות לתשלום זכויותיה של התובעת בגין כל תקופת עבודתה במשרד.

בדיון המוקדם שהתקיים בהליך ביום 7.7.11, הודיע מר יצחק חדד כי שילם לתובעת סך 62,000 ₪ וכי בתוך 7 ימים ישלם לה סכום נוסף באופן שהסך הכולל של התשלומים שיעביר לתובעת יהיה שווה ל-60% מסכום פיצויי הפיטורים המגיעים לתובעת ו-60% מהפיצוי המגיע לה בגין היעדר הפרשות לפנסיה. לאחר הדיון הגיש מר יצחק חדד הודעה בדבר השלמת התשלומים ובהסכמת התובעת נדחתה התביעה נגד אחיה, מר יצחק חדד.

בהתאם לכך, נותרה להכרעתנו תביעת התובעת נגד הנתבע, מר שמואל כרמי.

עובדות הצריכות לעניין

בשנת 2001 הקימו ה"ה יצחק חדד ומר שמואל כרמי משרד רואי חשבון (להלן: "המשרד"). המשרד היה ברחוב חרוץ 9, תל-אביב ופעל תחילה כשותפות לא רשומה. בהתאם להסכם שותפות בין הצדדים מחודש 1/01, הזכויות בשותפות התחלקו 60% למר חדד ו-40% למר כרמי.

החל מיום 1.1.04 פעל המשרד במסגרת חברה בערבות בלתי מוגבלת שייסדו השותפים. שמה של החברה היה "חדד, כרמי ושות' – רואי חשבון" (להלן: "החברה"). אחוזי הבעלות בחברה נשמרו: 60% למר חדד ו-40% למר כרמי.

התובעת עבדה במשרד כרואת חשבון וכמנהלת המשרד, מיום 23.9.01 עד ליום 31.7.10, המועד בו הפסיק המשרד את פעילותו עקב הסכסוך בין השותפים.

הסכסוך בין השותפים החל בשנת 2005, כאשר הנתבע סבר שחדד פועל בניגוד להסכם השותפות בכך שהוא מקיים פעילות עסקית עצמאית מבלי להעביר את הכנסותיה לשותפות. על פי עדותו של הנתבע, מצב עניינים זה החל לאחר שמר חדד החל להיות מעורב בענייניה של מפלגת קדימה, בה כיהן כגזבר.

במהלך חודש 6/10 הסכימו השותפים לפרק את השותפות ולהיפרד, על רקע הסכסוך ששרר ביניהם. בין הצדדים הוסכם כי מר כרמי יעזוב את משרדי השותפות ברחוב חרוץ 9 ביום 31.7.10 וכי מר חדד ימשיך לנהל מכתובת זו את משרדו. הנתבע אכן פתח משרד חדש בבני ברק ומר חדד המשיך לנהל משרד רואי חשבון ברחוב חרוץ 9, במסגרת חברה בערבות בלתי מוגבלת בשם "יצחק חדד ושות' רואי חשבון יועצים". אין חולק כי התובעת הייתה רשומה כבעלת המניות בחברה והייתה לה זכות חתימה בחשבון החברה, אף שהבעלות בחברה הייתה של אחיה, מר יצחק חדד.

למעט עובד אחד של החברה שפוטר, יתר עובדי המשרד המשיכו לעבוד אצל מר חדד או אצל הנתבע, בהתאם לחלוקה שהוסכמה בין השותפים לה נתנו העובדים הרלוונטיים את הסכמתם. התובעת המשיכה לעבוד במשרדו של חדד ברחוב חרוץ 9.

השותפים לא חתמו על הסכם המסדיר את תנאי פירוק השותפות. הנתבע הגיש תביעה לבורר על סמך תניית בוררות בהסכם השותפות משנת 2001, אך לבקשת מר חדד אסר בית המשפט המחוזי על המשך קיום הבוררות לאחר שקיבל את טענת חדד, שהוכחשה על ידי הנתבע, כי בעת ייסוד החברה בשנת 2004 נחתם הסכם בין השותפים שביטל את הסכם השותפות, ובכך בטלה תניית הבוררות בין השותפות. ההכרעה בהליך זה ניתנה לאחר שבית המשפט המחוזי אימץ חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, אשר חיווה דעתו כי ההסכם שבמחלוקת משנת 2004 אכן היה חתום על ידי הנתבע, בניגוד לטענתו.

המחלוקות הטעונות הכרעה בהליך זה

המחלוקות בהליך זה הן אלה:

האם האירוע של הפסקת פעילות השותפות ב-31.7.10 הינו אירוע המזכה את התובעת בפיצויי פיטורים?

ככל שהתשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב – האם מתקיימות נסיבות בשלן פטור הנתבע מתשלום פיצויי פיטורים לתובעת.