חדד נ' קרני

החלטה

תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 קובעת 3 תנאים מצטברים להגשת תובענה בסדר דין מקוצר: הראשון – כי התביעה תהא על יסוד הסכם או התחייבות; השני - כי תהא על סכום קצוב; השלישי – כי תשען על ראיה בכתב.

לפי הפסיקה, די בראשית ראיה בכתב ואין להכביד בעניין זה על התובע. כמו כן, נפסק כי הראיה שבכתב צריכה ללמד על התביעה, קרי: על עילת התביעה (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית 2006, 143 למטה).

כמו כן נפסק, כי הסכום הקצוב משמעותו כי ניתן יהיה לקבלו כתוצאה מחישוב אריתמטי פשוט, שאינו זקוק להערכה או לשומה. עוד נאמר כי ניתן ללמוד את הסכום הקצוב אף מראיות חיצוניות להסכם שבין הצדדים (ר"ע 449/83 חברת החשמל נגד דוידוביץ, פ"ד לח (1) 617; ע"א 426/67 בראונשטיין נגד בלילובסקי פ"ד כב (2) 32; ע"א 373/61מבר אדון נגד גרינדלנד, פ"ד טו 2021).

ואל המקרה דנא:

המדובר בתביעה לתשלום סך 169,700 ₪. סכום התביעה מורכב מהחזר סכומים ששילם התובע, לטענתו, לנתבע בגין רכישת מניית הנתבע ב"מוניות חן", לאחר שהבעלות במנייה לא הועברה אליו כמוסכם.

בענין זה נפסק כדלקמן:

"הכלל הוא כי ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר החזרתו של סכום כסף אשר שולם על-פי חוזה, בטענה שהחוזה הופר (למרות שההפרה אינה מוכחת בכתב) ובלבד שהסכום הינו קצוב וניתן להוכחה בראיות חיצוניות" (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית 2006, 140).

התביעה נתמכת בהסכם מיום 26.1.2004 חתום ע"י הצדדים ובשטר העברת מניה חתום ע"י הנתבע (המכחיש את חתימתו על מסמך זה) וכן בהצהרה על החוב שחב הנתבע לתובע (נספחים א' ו- ב' לכתב התביעה).

מסמכים אלה מעידים לכאורה על קיומה של עילה הנעוצה בהתחייבות לשלם, ודי בזה על מנת שתעמוד התביעה בתנאים הראשון והשלישי המפורטים לעיל.

נוסף לכך, טוען התובע בתביעתו כי לפי הוראות ההסכם הנתבע חב לו מחצית מדמי החברות למשך כל החודשים מאז העסקה, מכפלת 250 ₪ ב- 82 חודשים. הסך 500 ₪ לחודש נקוב בהסכם. הנתבע אינו חולק על כך שלפחות בחלק מן התקופה הרלוונטית עמדו דמי החברות ע"ס 500 ₪ לחודש והוא אינו מכחיש את החבות לשאת במחצית דמי החברות כעולה מסע' 6 להסכם.

הנתבע טוען, עם זאת, כי שילם את המחצית החלה עליו וכי בחלק מן התקופה עמדו דמי החברות ע"ס 300 ₪ בלבד. טענותיו אלה יתבררו בשלב הבקשה ליתן רשות להגן ואין הן מאיינות את היותו של הסכום קצוב (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית 2006, 148).

אחרון, מורכב סכום התביעה גם מנזק שנגרם לתובע, לשיטתו, כתוצאה מהפרת הסכם המכר, בסך 600 ₪ לחודש (מחיר השכרת מניה מאדם אחר) במכפלת 82 חודשים. אף סכום זה הוא סכום שניתן להגיע אליו בחישוב אריתמטי פשוט, הוא נובע מהיחסים החוזיים שבין הצדדים, וטעון הוכחה במסמכים חיצוניים, אך אין הוא בבחינת סכום שאינו קצוב.

לכן, סברתי כי דין הבקשה למחיקת כותרת להדחות. המבקש ישא בהוצאות בסך 2,000 ₪.

המזכירות תקבע מועד לדיון בבקשת רשות להגן ותזמין את הצדדים.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"א, 19 דצמבר 2010, בהעדר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: