חדד נ' משרד החינוך והתרבות/המשרד הראשי

פסק דין

עתירה זו הינה גלגולה השלישי (לפחות) של עתירות קודמות שהגיש העותר באותו עניין. בשנת 2008 הגיש העותר עתירה נגד המשיב, בה ביקש הוא להורות לתקן את לוח החופשות השנתי לשנת תשס"ט בישיבות הפנימייתיות והאולפנות , בטענה כי לוח חופשות זה גורע מתלמידי המגזר 9 ימי לימודים, ללא הצדקה, וכי המורים נמצאים "מתעשרים" על חשבון הקופה הציבורית ב- 9 ימי עבודה, שבהם אין הם עובדים בפועל. זו גם תכליתה של העתירה שלפניי.

העתירה (עת"מ 8683/08) נדחתה על ידי כב' השופטת י' צור (סגנית נשיא), בפסק דין מיום 18.12.2008. ערעור שהגיש העותר לבית המשפט העליון נדחה (עע"מ 954/09). בית המשפט לא מצא כל עילה להתערב בהחלטת הרשויות המוסמכות לקבוע לוח חופשות שונה למוסדות החינוך הנדונים, וכי העותר התעלם מעתירתו מעובדות שונות, כגון ששנת הלימודים מסתיימת במוסדות אלה בתאריך מאוחר לתאריך סיום שנת הלימודים במוסדות חינוך כלליים רגילים, וכי ככל שיש בידי העותר להצביע על חריגה של מוסד מן המוסדות נשוא העתירה מן ההוראות הקבועות בחוזר מנכ"ל, הרי שהמדובר בהפרה נקודתית שיש לטפל בה במסגרת פנייה בנוגע לעניין אל הגורמים המוסמכים במערכת החינוך.

במאי השנה שב העותר ופנה לבית משפט זה בעתירה מנהלית (עת"מ 11184-05-10), וגם בה ביקש כי בית המשפט יורה על ביטול לוח החופשות המיוחד לתלמידי הישיבות התיכוניות ולאולפנות, ולקבוע כי לוח החופשות יהיה אחיד. בית המשפט (כב' השופט נ' סולברג) דחה את העתירה על הסף, מן הטעם שהעותר לא גילה כי הגיש עתירה קודמת באותו עניין וזו נדחתה. פסק הדין ניתן ביום 17.6.10.

לא נתקררה עליו דעתו של העותר, וביום 2.9.10 שב ופנה לבית המשפט בעתירה חדשה, כשהפעם הוא מגלה את עובדת קיומן של העתירות הקודמות. למעשה מבקש הוא בעתירתו כי בית המשפט ישוב ויהרהר אחר צדקת פסקי הדין הקודמים. אלא שבעניין זה יש מעשה בית דין, וממילא אין מקום לשוב ולהידרש לנטען בעתירה, שהוא בבחינת חזרה על אותן טענות שכבר נדחו.

עיון בפסק דינה של כב' השופטת צור מעלה, כאמור לעיל, כי ככל שיש בידי העותר להצביע על אי עמידה בחוזר המנכ"ל הרלבנטי של מוסד חינוך זה או אחר, עליו להפנות את ממצאיו לגורם המוסמך במשרד החינוך, אשר יבחן את הדברים. כעולה ממכתבים שצרף העותר לעתירתו, כך גם נאמר לו מפורשות על ידי הגורם הרלבנטי. יצוין, כי העותר נוהג לפנות לגורמים המוסמכים בלשון בוטה ומעליבה, המקשה עד מאוד את ההתייחסות העניינית לטענותיו. מכל מקום, חזקה על המשיב כי אם ימצא בטענותיו של העותר ביסוס לממצא כי מוסד חינוכי זה או אחר הפר את ההוראות המחייבות, יטפל בעניין כנדרש.

מכל מקום, לנוכח העובדה שטענותיו של העותר בעתירה שלפניי נדונו לגופן ונדחו הן על ידי בית משפט זה והן בערעור שהגיש בבית המשפט העליון, נדחית העתירה על הסף.

מאחר ולא נתבקשה תשובה, לא אחייב את העותר בהוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים, באמצעות פקס.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"א, 03 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: