חד"א 45042-07-14 מדינת מרילנד ארה"ב נ' /

מסיבה כלשהי, החלטתי מהיום (שניתנה ב"פתקית") קטועה בשוליה.

לפיכך, ניתנת בזאת ההחלטה בשנית:

דומה, כי אין מחלוקת על כך שפסק-הדין שניתן בארצות-הברית ביום 10.3.2016 שומט את הקרקע מתחת להליך שלפניי, שהרי כל תכליתו של הליך גביית הראיות בישראל היא לסייע בבירור התביעה בארצות-הברית – תביעה שכעת באה אל קיצה.

ואכן, מתגובתה של קוגנייט עולה כי היא מכירה בכך שבשלב זה אין עוד מקום להמשך ביצוע פעולות איסוף ראיות וגילוי מסמכים בגדרי ההליך בישראל.

אשר על כן, ההוראות שניתנו בהחלטתי מיום 13.1.2016 – מבוטלות.

בתגובתה מציינת קוגנייט כי היא מתעתדת לפעול להגשת ערעור על החלטת בית המשפט בארצות-הברית. לטענתה, נכון יהיה לאפשר לה לחדש את ההליכים בתיק זה בהתאם להתפתחויות ככל שתהיינה. עוד מבקשת קוגנייט להורות למשיבה לשמר את המסמכים ואת המוצגים נשוא בקשת הסיוע.

איני רואה ליתן הוראות כפי שמבקשת קוגנייט. דחיית התביעה בארצות-הברית וסיום ההליך שם מובילים מניה וביה לסיום הליך חיקור הדין דנן, ולא ברור הבסיס המשפטי למתן מעין "סעד זמני" בישראל בשלב הנוכחי. כמובן, קוגנייט רשאית לנקוט כל הליך בארצות-הברית לפי הבנתה (לרבות לצורך מתן הוראות בדבר שימור מסמכים), ואם בעתיד תוגש פנייה או בקשה לסיוע משפטי מטעם הרשות השיפוטית הזרה – הרי שזו תטופל בהתאם לדין.

אשר להוצאות – התנערותה המוחלטת של קוגנייט בשלב זה מוקשה ואף מעוררת תמיהה, ודי שאזכיר את תשובתו הברורה של בא-כוחה לשאלת בית המשפט בדיון מיום 30.4.2014, בכל הנוגע לנכונות לשאת בעלויות. התחייבות זו מצאה ביטוי בהחלטות בית משפט זה.

עם זאת, יש ממש בטענה כי המבקשת לא הציגה ביסוס לסכום המבוקש על-ידה. מוצע, כי בשלב זה יבואו הצדדים בדברים על מנת להביא לסיום מוסכם של הנושא, ובהיעדר הסכמה מוצע כי הצדדים יסמיכו את בית המשפט לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (אפשר לאחר השלמת טיעון). הודעה בעניין זה תוגש תוך 30 ימים.