חגלה ואח' נ' עירית רעננה

החלטה

כנגד המבקש 1 הופעלו הליכי גבייה בגין אי תשלום הודעת קנס (בעבירת חניה) למשיבה.

המבקשים פנו לבית המשפט בבקשה שכותרתה "בקשה בהולה לעיכוב ביצוע כל הפעולות כנגד מבקש 1, בקשה להארכת מועדים לביטול קנס מקורי/ או קנס פיגורים וריבית והוצאות גבייה". מלשון הבקשה והנספחים לה ברור כי ההליכים אינם רלבנטים למבקש 2, שהינו אביו של המבקש 1, ועל כן הריני מורה על מחיקת המבקש 2 מהבקשה. משכך, מעתה ייקרא המבקש 1- "המבקש".

ביום 7/6/12 ניתנה החלטה על ידי בית משפט זה בדבר עיכוב הליכי הגבייה כאשר על המבקש להגיש התייחסות לבית המשפט האם ברצונו לעתור לביטול הקנס או לשלם קנס מקור ובכך לחסוך התדיינות בבית המשפט. עד כה לא נתקבלה תגובת המבקש. משכך, כאמור בהחלטתי מיום 27/6/12, החלטתי תינתן על סמך כתבי הטענות הנוכחים בלבד.

המדובר בראש ובראשונה בבקשה להישפט באיחור בגין הודעת הקנס, שהינה בגין עבירת ברירת משפט. על פי סעיפים 230 + 229(ה) לחסד"פ, בית המשפט יתיר להישפט באיחור אם שוכנע כי הבקשה להישפט לא הוגשה במועדה (90 ימים מעת המצאת הודעת הקנס- ס' 229(א)(2) לחסד"פ) מסיבות שלא תלויות במבקש, והיא הוגשה מייד לאחר שהוסרה המניעה המקורית להגשת הבקשה.

בענייננו מסתבר מבקשת המבקש ומהנספח לה, כי עוד ביום 4/6/11, לאחר ביקור נציג חברת הגבייה בביתו ללא מציאתו, השאיר האחרון אצל אחי המבקש, מכתב התראה טרם ביצוע הליכי גביה בפועל, בגין חוב חניה. משמע, במועד זה המבקש כבר ידע על הליכי הגביה של הודעת הקנס.

והנה, המבקש פנה בבקשתו הנוכחית לבית המשפט ביום 6/6/12, משמע שנה לאחר מכן. המבקש לא מסר לבית המשפט כל הסבר מדוע פנה באיחור כה משמעותי לבית המשפט. גם אם כטענתו נדרש המבקש לבירורים בדבר מהות החוב, הרי אלה בוודאי שלא ארכו מעבר למספר ימים, שמא אף שבועות, ובוודאי שלא שנה תמימה עד פנייתו לבית המשפט.

משכך, אף אם לא ידע המבקש על הודעת הקנס טרם יום 4/6/11, הרי ידיעתו נתגבשה במועד זה או בסמוך לאחריו, ובכך הוסרה כבר אז המניעה ממנו לבקש להישפט. בכל זאת לא פנה מייד אז לבית המשפט, אלא השהה פנייתו לבית המשפט בתקופה ממושכת, ללא כל הסבר. על כן אין להתיר לו להישפט באיחור.

באשר לבקשה החלופית להסתפק בקנס המקור. על פי מידת הדין, צודק התובע בטיעוניו כי אין מקום כי בית משפט זה יתיר זאת. בד בבד, כמדיניות שיפוטית שנועדה לחסוך בהתדיינויות, בית משפט זה מאפשר תשלום קנס מקור בתיקים מסוג זה ככל שזוהי בקשתו היחידה (ולא החלופית) של המבקש פותח ההליך. כאן, על אף שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן, המבקש לא ביקש זאת כבקשה יחידה, ועל כן לא נחסכה מבית המשפט התדיינות. משכך, לא התקיים הרציונל לאותה מדיניות, ועל כן אין מקום להסתפקות בקנס המקור.

סוף דבר, הבקשה, על כל חלקיה, נדחית. ניתן לחדש הליכי גביה ככל שיהא בכך צורך.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז.

ניתנה היום, 6 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים. העתקים יועברו לצדדים בהקדם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: