חגאמי נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה אור יהודה אזור

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת כב' השופטת הדס פלד בתיק צ"מ 14092-08-11, מיום 29/5/12 ולפיה נדחתה בקשת המערער לעכב ביצוע צו הריסה מנהלי.

2.ביום 4/8/11 הוציא המשיב צו הריסה מנהלי בגין בנייה ללא היתר של גדר באורך כ- 31.8 מ' סביב שטח החצר הצפוני של בית ברחוב הרצוג באור יהודה. (להלן: "הצו").

ביום 22/8/11 ביקש המערער מבית המשפט לבטל את הצו ו/או לעכב ביצועו.

במועד אשר נקבע לדיון – 26/9/11 הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה הצו יאושר לביצוע החל מיום 1/2/12 וכי המערער ימציא למשיב בתוך 14 יום אישור מהנדס קונסטרוקטור על יציבות המבנה.

ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה.

ביום 1/2/12 הגיש המערער בקשה להארכת המועד. הוא טען, כי עוד בחודש אוגוסט 2011 החל בהליכים לצורך קבלת היתר וכי ההליכים מתמשכים כיוון שמדובר במקרקעין שאין לגביהם מרשם פורמלי ועדיין לא הושלמה בדיקת המקרקעין על ידי מנהל מקרקעי ישראל וקביעת מעמדם.

המשיבה התנגדה לבקשה. ציינה, כי הבקשה לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות התכנון והבנייה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק) התשס"ט – 2008, לפיהן יש להגיש הבקשה לא יאוחר מ- 21 יום לפני המועד האחרון שמקובל לביצוע הצו, וכן – הבקשה לא נתמכה בתצהירים כמבוקש וההיתר אינו בהישג יד.

כב' השופטת דחתה את הבקשה, תוך הדגשת תכליתו וחשיבותו של סעיף 238 לחוק שמטרתו לפעול כנגד בנייה בלתי חוקית, בעודה באיבה.

נקבע, כי אי הריסת המבנה הלא חוקי היא בניגוד לתכליתו של צו ההריסה המנהלי (רע"פ 7405/04 האני שוויקי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים תק-על 2004 (3) 1837) וכי בנסיבות העניין כאשר רישיון הבנייה אינו בהישג יד וחלפו 10 חודשים מהוצאת הצו, אין מקום לארכה נוספת.

3.ב"כ המערער טוען, כי הוא עשה ככל יכולתו על מנת להסדיר את נושא ההיתר, אך בדיקת מנהל מקרקעי ישראל (שאין לו שליטה עליה) עדיין לא הסתיימה.

לטענתו, חתימת מנהל מקרקעי ישראל היא עניין פורמלי בלבד.

בערעור טוען ב"כ המערער לטענות של חוסר תום לב, שרירותיות ואפליה בהתנהלות המשיב.

הוא מפנה לעדות של האחראי בפועל על רישוי בנייה בתחום המשיבה בתיק אחר, שם אישר, כי לבתים רבים אחרים באותו גוש חלקה אין היתר בנייה.

4.דין הערעור להידחות.

א)ראשית אציין, כי הערעור הוא אקדמי בלבד.

החלטת כב' השופטת פלד ניתנה ביום 29/5/12. כב' השופטת קבעה מפורשות, כי הצו ניתן יהיה לביצוע החל מיום 10/6/12.

רק ביום 13/6/12 הוגש הערעור דנן.

אמנם, המערער לא איחר את המועד להגשת ערעור, אך הגישו לאחר שכבר הגיע המועד לביצוע הצו והמשיבה היתה רשאית, גם רשאית, לבצע את הצו לאחר ה- 10/6/12 כל עוד לא ניתנה החלטה שיפוטית אחרת, וכך נעשה.

ביום 13/6/12 בוצע הצו.