חגאג יוסף נ' הרשות המוסמכת-חוק נכי רדיפות ה נאצים

פסק דין

לפנינו ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

העורר מספר בעררו על מקרה שבו הוא ואחיו הגדול ממנו עברו ליד חיילים גרמנים שעמדו ליד משאית ירקות. החיילים קראו לו ולאחיו לפרוק אותה. האחים פחדו ועשו-עצמם כמי שאינם שומעים. החיילים דרכו הנשק לעברם. האחים ברחו. החיילים ירו לעברם. לאחר מקרה זה חיילים גרמנים נכנסו לביתם ורשמו את בני המשפחה. האם פחדה והבריחה את האחים, עם דודתם, לזוערה. בזוערה חיו תחת עוצר.

גרסה זו מקימה עילות-נרדפות-לכאורה של איום שכמוהו כאלימות; של 'הלכת-הפחד' ושל עוצר.

יצוין כי בהצהרה הראשונית של העורר לא נזכרה התקרית עם החיילים הגרמנים ליד משאית הירקות, אלא רק הרישום של בני המשפחה, כאירוע שבעקבותיו הוברחו העורר ואחיו לזוערה.

עוד יצוין כי האמור בפנקס הקהילות אינו תומך בקיומו של עוצר בזוערה בכלל, ועוצר המכוון נגד יהודים בלבד – להבדיל מעוצר על האוכלוסייה האזרחית בכללותה עקב המלחמה – בפרט.

בעדותו לפנינו סיפר העורר כי החיילים ליד משאית הירקות קראו להם ודרכו לעברם את הנשק, והאחים פחדו ועל-כן התקרבו אליהם והתחילו לפרוק את הירקות. החיילים היכו אותם תוך כדי עבודה. כשהחייל שהשגיח עליהם הלך לשירותים – ברחו, תוך שהחיילים יורים עליהם באוויר [פרוטוקול, עמ' 12].

עוד מסר העורר בעדותו כי בזוערה שהו האחים והדודה שבועיים-שלוש [שם, עמ' 13]. בגלל שעבריינים בזוערה התנכלו להם [שם, עמ' 14], או בגלל הפחד מהנאצים [שם, עמ' 16] – ברחו במשאיות לתוך מחנה סגור בגריאן.

על זוערה אמר העורר: "זוארה היה ממש חופשי. אתה יכול לצאת ולנסוע חופשי לאן שאתה רוצה" [פרוטוקול, עמ' 19]. אין צריך לומר כי לא עולה מכאן תמיכה בטענת העוצר.

עלינו לציין בצער כי עדותו של העורר לא עשתה עלינו רושם אמין. לא מצאנו קוהרנטיות בין גרסאותיו השונות; הן בעניין האלימות והן לעניין השהות בזוערה. גם סיפור הבריחה למחנה בגריאן לא היה משכנע.

נציין, למעלה מן הצורך, כי בעיית-אמינות זו מקרינה גם על גרסת העורר בדבר אי-ההמצאה של ההחלטה על דחיית בקשתו, שאותה קיבלנו-מספק בתחילת הדיון, שאילולא-היא – היה הערר נדחה על הסף מחמת האיחור בהגשתו.

הערר אינו נתמך אלא על עדותו היחידה של העורר עצמו. משעדות זו לא נמצאה אמינה, איננו רואים לנכון לסמוך עליה ולבסס עליה את עילות הנרדפות הנטענות. לפיכך אנו קובעים בצער כי העורר לא הרים את הנטל להוכיח את גרסתו.

הערר נדחה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד סיון תש"ע, 27 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

השופט שלמה פרידלנדר – יו"ר

פרופ' יוסף זהבי – חבר

עו"ד יהודית ארבל – חברה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: