חג'ו נ' איימן עיסאם

החלטה

1. בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה ביום 24/1/2013. כן בפניי תגובת המשיבה לבקשה זו.

על פי פסק הדין, חויב המבקש בתשלום סך של 8,445 ₪ לתובעת, בתוספת שכר טרחת עורך דין, והוצאות משפט. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה מיום 21/11/2012, לפיו כתב התביעה נמסר לידיו של המבקש, והלה חתם בחתימתו על אישור המסירה.

2. עילת התובענה הינה חיוב המבקש בגין נזקי רכוש שארעו לרכב המשיבה בתאונת דרכים, כתוצאה מנהיגתו הרשלנית של המבקש.

4. המבקש טוען, כי בניגוד לאמור באישור המסירה, כתב התביעה מעולם לא הומצא לידיו, ונודע לו לראשונה על ההליך המשפטי שהתנהל כנגדו על ידי המשיבה, רק בחודש פברואר 2013, אז לטענתו, פנה לבא כוחו על מנת לפעול לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה. המבקש טוען, כי אילו הומצא לידיו כתב התביעה, היה פועל על מנת להגיש התנגדותו במועדה.

לגופו של עניין טוען המבקש, כי תאונת הדרכים אשר בגינה ניזוק רכבה של המשיבה, נגרמה כתוצאה מרשלנות המשיבה דווקא, כמפורט בתצהיר המבקש. המבקש מוסיף וטוען, כי משהתערבו נכבדי הכפר בעניין התאונה, ולאור העובדה כי הנזק שנגרם לרכבו לא היה משמעותי, לא דרש מהמשיבה כל פיצוי בגין נזקיו.

5. לטענת המשיבה, כתב התביעה הומצא לידיי המבקש במסירה אישית על ידי בא כוחה, אשר מכיר אותו היכרות אישית, והמבקש הוא אשר חתם בחתימתו על אישור המסירה. משכך, היה על המבקש להגיש כתב הגנתו במועד, ומשלא עשה כך, יש להשאיר את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה בעינו.

כן טוענת המשיבה, כי אין ממש בטענות המבקש באשר לאופן התרחשות התאונה. לטענתה, לאחר אירוע התאונה המבקש הודה באחריותו, ואף הודיע על כך לחברת הביטוח שביטחה את הרכב. חברת הביטוח דחתה את תביעת המשיבה, שכן פוליסת הביטוח של הרכב אינה מכסה נהגים צעירים, ומטעם זה – אין כיסוי ביטוחי למבקש.

6. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביהמ"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

המבקש עותר לביטול פסק הדין מתוך חובת הצדק, ואילו המשיבה טוענת, כי המבקש קיבל את כתב התביעה לידיו, וחתם כדין על אישור המסירה, כאשר המסירה בוצעה על ידי בא כוחה.

נראה כי טענת המבקש לפיה, כתב התביעה לא הומצא לידיו, הועלתה באופן כללי, וסתמי. המבקש אינו מתייחס מפורשות לחתימה שעל אישור המסירה, וטענתו כי למעשה כתב התביעה לא נמסר לידיו הועלתה בלשון רפה. המבקש אינו טוען כי הגיש תלונה במשטרה על זיוף חתימתו, ונראה, כי טענתו הועלתה כטענה בעלמא.

לאור האמור, אין מקום לביטול פסק הדין מתוך חובת הצדק.

7. מכאן יש לבחון אם יש מקום לבטל את פסק הדין על פי שיקול דעת בית המשפט. לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע לביטולם של פסקי דין שניתנו במעמד צד אחד. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית - אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון,

נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול

מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431,438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי - סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

8. המבקש טוען, כי אירוע התאונה התרחש כתוצאה מנהגיתה הרשלנית של המשיבה דווקא, ולא כתוצאה מרשלנותו.

מדובר בטענות הגנה הראויות להתברר, לאחר שמיעת העדויות בביהמ"ש, ולאחר שתינתן גם למבקש ההזדמנות להציג את גירסתו לאופן התרחשות התאונה.