חג'ג' נ' בביץ ואח'

החלטה

המבקש הגיש בקשה בדרך של טען ביניים, להורות לו אופן חלוקת הכספים המוחזקים בידיו בין הטוענים.

המבקש עתר למתן הוראות באשר להעברת כספים המוחזקים בידיו, בכובעו כנאמן.

הטוענת 1 הגישה הודעת פרטים מטעמה, וטענה כי היא בעלת הזכות הבלעדית לכל הכספים המוחזקים על ידי המבקש, וכי הממכר שמכרה הטוענת 1 לטוען 2, איננו כולל את המחסן, והפנתה לסעיפים בהסכם המכר, התומכים בטענותיה, וכן להחלטת הבוררת, שלטענתה, תומכת בטענותיה.

הטוען 2 הגיש הודעת פרטים מטעמו, וטען כי הטוענת 1 מכרה את דירתה, לרבות זכויותיה ברכוש המשותף, ולא נותרו לה זכויות בבניין, באשר המחתה את כל זכויותיה לטוען 2, והמחסנים שנמכרו לבעלי הדירות מהווים רכוש משותף.

בדיון, טענו הצדדים טענותיהם, וב"כ הטוען 2 העלה טענה לפיה המבקש איננו ניטרלי בהליך טען הביניים, וטען כי עו"ד חג'ג', המבקש, שימש כעו"ד של הטוענת 1, אשר ייצג אותה בהסכם המכר. (ראה עמ' 3 לפרוטוקול).

ב"כ המבקש הצהיר לפרוטוקול כי המבקש הוא נאמן קבוצת הרוכשים שהקימה את הבניין, ואילו ב"כ המבקש, עו"ד קובי מיכאל, אשר עובד כשכיר במשרדו של המבקש, ייצג את הטוענת 1 במכירת הדירה, ואת הטוען 2 ייצג עו"ד אחר.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בבקשה בטען ביניים, בהודעות הפרטים על נספחיהם, אני קובעת כי המבקש איננו ניטרלי בנסיבות העניין כנדרש בתקנה 226 לתקנות סדר הדין האזרחי.

על פי תקנה 226, נדרש שהמבקש יצהיר כי איננו תובע טובת הנאה כלשהי, ואיננו מצוי בקנוניה עם אחד הטוענים.

הלכה פסוקה היא כי המונח "קנוניה" נקבע על מנת שהמבקש לא יעשה שימוש שלא בתום לב בהליך טען הביניים, ולא יציג עצמו כאדם ניטרלי, בעוד שהוא מזדהה עם אחד הצדדים.

לצורך תקנה 226, אין משמעות המילה "קנוניה" כמעשה מרמה, אלא מדובר בכל גילוי של הפלייה כלפי אחד הטוענים, או העדפת האחד על פני האחר, ודי בכך כדי להפקיע את הזכות להיזקק להליך.

פרשנות תקנה 226, קבעה כי לא יינתן סעד של טען ביניים למי שלא הראה יחס של שוויון, או ניטרליות מוחלטת, לשני הטוענים כאחד, וגילוי של הזדהות עם טוען 1, פוסל את הזכות לסעד בהליך של טען ביניים. (ראה לעניין זה בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, בעמ' 345 עד 349).

במקרה דנן, עולה העדר הניטרליות של המבקש בהליך משני טעמים:

האחד, המבקש ייצג את הטוענת 1 כעורך דינה, בהסכם המכר בו מכרה הטוענת 1 את זכויותיה לטוען 2.

אמנם, הבקשה הוגשה על ידי המבקש בכובעו כנאמן של קבוצת הרכישה, אשר הטוענת 1 היא חלק ממנה, אולם , אין ספק, כי המבקש משמש גם בכובעו כעו"ד מייצג של טוענת 1, ואיננו ניטרלי, בנסיבות העניין, בחלוקת הכספים שמוחזקים אצלו כנאמן של קבוצת הרכישה.

ב"כ המבקש ניסה להפריד בין המבקש עצמו לבא כוחו, וטען כי בהסכם המכר ייצג עו"ד קובי מיכאל, ב"כ המבקש, את הטוענת 1, ולא המבקש עצמו, כאשר עו"ד קובי מיכאל משמש כעו"ד שכיר במשרדו של המבקש.

אין זה רלבנטי אם הסכם המכר נערך על ידי המבקש עצמו או עו"ד שכיר במשרדו, והפרדה בין המבקש לבין עו"ד ממשרדו, הינה הפרדה מלאכותית, ויש לראות את המבקש ועורכי הדין במשרדו כמקשה אחת.

לפיכך, משייצג המבקש, או עו"ד ממשרדו את הטוענת 1 בהסכם המכר, אין הוא מגלה את הניטרליות הנדרשת ממבקש בהליך של טען ביניים.

הטעם השני הוא שגם לגופו של עניין, טען ב"כ המבקש בדיון כי איננו מסכים עם הטענה שהמחסן הוא חלק מהרכוש המשותף, כפי שטוען הטוען 2, ובכך נקט עמדה ברורה וחד משמעית כנגד הטוען 2 ולטובת הטוענת 1. (ראה עמ' 4 לפרוטוקול).

דרישת תקנה 226 לתקנות הינה דרישת סף ממבקש, העותר לסעד של טען ביניים מבית המשפט, ולנוכח האמור לעיל, לאור העדר הניטרליות של המבקש, אין מקום להיזקק לבקשה, כאשר המבקש איננו ניטרלי בנסיבות העניין.