חברת החשמל לישראל בעמ נ' עירית חיפה

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת ביום 4.9.06.

אלישע היינברג, אשר נהג ברכב התובעת במועד התאונה, מסר בעדותו, כי במהלך נסיעתו ברחוב העצמאות בחיפה נכנס הגלגל הימני הקדמי של רכבו לתוך בור ביוב שהיה פתוח. כתוצאה מכך ניזוק הרכב. בחקירתו הנגדית ציין העד, כי אותו יום היה יום גשום מאוד, ולא ניתן היה לראות דבר על הכביש.

מטעם הנתבעת העיד ירון עקיבא, מנהל בחברת יונית ביצועים בע"מ, אשר במועד הרלבנטי ביצעה עבור הנתבעת עבודות במקום האירוע. העד מסר, כי בשום שלב לא הושארו פתחי ביוב פתוחים במקום.

גרסת העד מטעם התובעת באשר לאופן שבו קרה הנזק מהימנה עלי. אני דוחה את טענת הנתבעת, כי התובעת מנסה "להפיל" עליה נזקים שאינם קשורים אליה. עם זאת סבורה אני כי דין התביעה להידחות, מן הטעמים שיפורטו להלן.

סעיף 235 לפקודת העיריות מטיל על עיריה חובה לדאוג לתקינותם ולתחזוקתם של הכבישים ושל הדרכים שבתחומה, ובכלל זה לתקינותה של מערכת הניקוז והביוב. בענייננו קבעתי, כי במקום האירוע היה מכסה ביוב פתוח שאליו נכנס רכב התובעת. נשאלת השאלה האם מהווה הדבר רשלנות מצידה של הנתבעת.

לא הובאו בפניי כל ראיות לגבי הגורם שבעטיו היה מכסה הביוב פתוח. התובעת טענה כי המכסה הושאר פתוח על ידי אחד מן הגורמים שעבד במקום, אלא שטענה זו לא נתמכה בראיה כלשהי, ולכן לא הוכח הדבר. אציין כי אפשרי שהמכסה היה פתוח מסיבות אחרות, כגון: התרוממותו בעקבות מזג אוויר גשום וסוער. מקרים מסוג זה נדונו לא אחת בפסיקה (ראה למשל: ת"ק (חיפה) 7325-09-10 סולומון נ' עירית חיפה (10.1.11); ת"ק (חיפה) 15461-05-09 ברייר נ' עירית חיפה (13.12.09); ת"א (שלום ת"א) 29702/07 דומיקאר בע"מ נ' עירית תל-אביב יפו (8.11.07); ות"א (שלום חי') 11311/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית חיפה (14.1.07)).

סבורה אני, כי במצב רגיל שבו עסקינן במכסה ביוב פתוח שגרם לנזק, חל הכלל שבסעיף 41 לפקודת הנזקין [נוסח חדש], כי הדבר מעיד על עצמו, ונטל ההוכחה מוטל על הנתבעת להוכיח כי לא התרשלה. ואולם במקרה זה סבורה אני כי נטל ההוכחה נותר על שכמה של התובעת, וזאת בשל השיהוי הרב בהגשת התביעה, דבר שלא אפשר לנתבעת לברר את העובדות כהווייתן. אציין כי אף הפניה של התובעת לנתבעת לגבי האירוע נעשתה כשנה וחצי לאחר התרחשותו. שיהוי מעין זה אינו מאפשר בירור של העובדות כדבעי. לכן סבורה אני, כי במקרה זה נותר נטל ההוכחה על כתפיה של התובעת, ומשלא הצביעה על הגורם לפתיחת מכסה הביוב הרי שלא הוכיחה כי הנתבעת התרשלה, ולכן דין תביעתה להידחות.

אשר על כן הנני דוחה את התביעה. התובעת תשלם הנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ב סיון תשע"א, 14 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: