חברת החשמל לישראל בעמ נ' אוחיון ואח'

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי התובעת לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה והשכנוע המוטלים עליה בכדי להוכיח את סטיית רכב הנתבעים לעברה תוך כדי מהלך ביצועו של סיבוב שמאלה. על כן דין התביעה להידחות.

בחינת הראיות שבפניי מחזקת את עמדת הנתבע 1 ביחס למקרה הנדון.

אפרט את עיקרי נימוקיי למסקנה זו כדלקמן:

טוען נהג התובעת כי עובר לתאונה הוא עמד לצד משאית הנתבע 1 ברמזור אדום [עמ' 3 שורה 8 לפרו' הדיון ]. עמדת הנתבע 1 הינה אחרת לגמרי והיא שרכב התובעת הגיע בנסיעה רציפה מאחוריו, בהתחלף הרמזור לירוק, לאמור, רכב התובעת לא עמד לצידו ברמזור. בהמשך לעדותו מציין נהג התובעת [ שם, בעמ' 3 שורות 10-11 ] כי משאית הנתבע 1 חלפה על פניו בעת התאונה. בהינתן עובדה זו של נהג התובעת ביחס למנח המשאית בעת התאונה לעמת רכב התובעת, לא ניתן לקבל את עמדת נהג התובעת אודות המצאות הרכבים יחדיו ברמזור עובר לתאונה, שכן לא סביר ולא הגיוני כי משאית הנתבע 1 תחלוף כמעט במלואה את רכב התובעת בעת יציאת הרכבים מרמזור שכן עסקינן ברכב כבד וארוך יותר מרכב התובעת היוצא מרמזור. לכן צפוי כי רכב התובעת הוא זה שיחלוף על פני המשאית ביציאה מרמזור ולא להיפך.

לא התרשמתי מכנות עדותו של נהג התובעת בנוגע לסוגיית החלפת הפרטים אשר עלתה בטופס הודעת הנתבע 1 ועדותו ועדות הנתבע 1 היום. נראית לי יותר עדותם של השניים מאשר עדות נהג התובעת.

מיקומי הנזק ברכב התובעת ובפרט מהותם, אינו תואם פגיעת משאית בעת שזו במהלך נסיעה רציפה וסוטה למסלול שמשמאל. במצב דברים שכזה היינו צפויים לנזקים כבדים יותר ברכב התובעת. האמור גם אינו תואם ביצוע פניית משאית הנתבעים מימין לשמאל שכן במקרה שכזה, חלקה האחורי של המשאית לכאורה מתרחק ימינה ולא מתקרב לשמאל.

נהג התובעת העיד כי לא ראה את סטיית המשאית לעברו אלא אך הרגיש מכה והרים את עיניו [ עמ' 4 שורה 25 לפרו' הדיון]. הדבר מעלה ספקות באשר לאמיתות גרסתו או לפחות מעמיד את ערנות נהיגתו בצל כבד, שכן המצאות המשאית ברובה קדימה מימינו, הינה נתון ברור ונראה לעין. סטייתה הינו נתון ונראה לעין עוד יותר שכן מדובר בכלי רכב גדול מאד הסוטה פתע אל עבר רכב הנוסע מאחור. על כן, טענת נהג התובעת כי אך הרגיש במכה ולא ראה את סטיית המשאית לעברו, בעודו מצוי מאחוריה כאמור, מחלישה עד מאד את גרסתו לעניין זה.

סוף דבר, התביעה נדחית.

אין צו להוצאות למעט שכר עדותו של נהג הנתבעים כפי שנפסק בדיון והנתבע 1 אותו מעמיד אני ע"ס 450 ₪ שישולמו על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אדר תשע"ד, 27 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: