חברוני ואח' נ' מושב עובדים ואח'

החלטה

שלשום (18.5.14) הגישו המבקשים בקשה דחופה שכותרתה "בקשה דחופה למתן צו מניעה" (להלן: "הבקשה למתן צו מניעה" או "הבקשה").

בהחלטתי מאותו יום, לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני המבקשים ובכלל זה, משלא שוכנעתי כי קיימת הצדקה למתן צו ארעי במעמד צד אחד - אף שלא היה נהיר מכתב הבקשה באם ביקשו המבקשים צו ארעי כאמור - לא נעתרתי למבוקש, זאת בשים לב להתכתבויות בין הצדדים שהוצגו בה ואשר כולן משנת 2013, בשים לב לשיקולי מאזן הנוחות, וכן משלא שוכנעתי בשלב זה כי עלול להיגרם נזק בלתי הפיך למבקשים ככל שלא יינתן הצו המבוקש. באותה החלטה, הוריתי על הגשת תגובת המשיבים לבקשה למתן צו מניעה, עד יום 25.5.14, בשעה 12:00 (להלן: "ההחלטה").

אתמול (19.5.14), הגישו המבקשים "בקשה לעיון חוזר" בהחלטה האמורה (להלן: "הבקשה לעיון מחדש"), וזו מונחת להכרעתי עתה.

לאחר שעיינתי בבקשה לעיון מחדש, לאחר עיון בשנית בהחלטה שניתנה ובבקשה למתן צו מניעה, ולאחר שנשקלו כל השיקולים הנדרשים, לא מצאתי טעם לשנות את החלטתי נשוא הבקשה לעיון מחדש, ולכן היא תיוותר בעינה, מן הטעמים שיפורטו להלן.

כזכור, המבקשים מבקשים מבית המשפט כי יינתן צו ארעי בטרם תובא תגובת המשיבים, כאשר צו זה מופנה כלפי המשיבה 1 ואשר יורה עליה "להימנע מלהמשיך בעבודות התקנת קו ביוב אל ביתם של המבקשים...", ומופנה כלפי המשיבים 2 ו-3 ואשר יורה עליהם "להימנע מלבנות סלעייה בשטח הציבורי...".

לבקשה למתן צו מניעה צורפו תצהירים ושלושה נספחים בלבד, אולם בגוף כתב הבקשה הודבקו והוצגו מוצגים נוספים, דבר שהקשה על בית המשפט להבין את מהות הטיעון והשתלשלות העובדות כפי שהיא מפי המבקשים. עם זאת, ככל שניתן להבין מהבקשה והמוצגים שבה, לכאורה, מזה תקופה ארוכה (כשנה וחצי) המבקשים חלוקים על תוואי של קו החיבור לביוב שתוכנן לבקשת המשיבה 1 כחלק מתכנית תשתית רחבה יותר לחבר בתים ביישוב של המבקשים, בכללם בית המבקשים, ברשת הביוב.

למקרא טענות המבקשים, ופרט פניותיהם לוועד היישוב, כפי שניתן להתרשם ממפת תיאור השטח שבסעיף 7 בכתב הבקשה למתן צו מניעה, בעוד שלפי התוכנית שכבר החל בביצועה לבקשת המשיבה 1 כאמור, קו הביוב המתוכנן להגיע אל מגרש ביתם של המבקשים (מגרש 49) אמור להיות מונח בשטח הציבורי הקדמי של מגרשם, בין היתר לאורך מגרש 48, וזאת עד הגיעו סמוך לקצהו הקדמי של מגרש המבקשים הגובל עם מגרש 48 (כמופיע סימון בצבע צהוב במפה האמורה), המבקשים דורשים לעומת זאת, כי תוואי קו הביוב ישונה באופן כליל, במובן זה שהוא יונח בחזית האחורית של בית ומגרש המבקשים, כך שהוא יחל ברחוב סמוך, יחלוף תוך שטח ציבורי הנושק למגרשים 30 ו-41, וימשיך אל תוך שטח ציבורי נוסף שבין המגרשים 30 ו-49, ואזי יגיע אל מגרשם של המבקשים (כמופיע סימון בצבע ורוד במפה האמורה).

כעולה מההתכתבויות שהוצגו בגוף הבקשה, לעמדת המבקשים, בשל פער בגבהים בין החזית הקדמית של הבית והמגרש שלהם לבין החזית האחורית, ככל שתונהג התוכנית המקורית של המשיבה 1, לצורך חיבור ביתם, ייאלצו המבקשים להמשיך ולהשתמש במשאבה לשפכים באופן קבוע משכן מערכת הביוב הביתית מרוכזת בחלק האחורי של הבית, קרי: בחזית האחורית, שהיא נמוכה בהרבה מהחזית הקדמית. המבקשים אף הודיעו כי בנסיבות אלו, הם מוותרים על חיבור לתשתית הביוב ככל שלא יחול כל שינוי בתוואי החיבור אל מגרשם וביתם. עוד עולה מההתכתבויות האמורות, כי ככל שתונהג התוכנית של המשיבה 1, וככל שיבקשו להתחבר, הדבר ייאלץ את המבקשים לבצע עבודות תשתית מורכבות במגרש שלהם, בעלות כספית גבוהה מאד.

עוד טוענים המבקשים, כי המשיבים 2 ו-3 בעלי המגרש 30, פועלים "לטרפד" את התוכנית החלופית שהוצעה על-ידם להנחת קו הביוב ולפיה יעבור בשטח הציבורי הנושק למגרש שלהם (של המשיבים 2 ו-3), מגרש 30 כאמור. המבקשים טוענים, כי לצורך האמור, החלו המשיבים 2 ו-3 להקים סלעייה במגרש זה וזאת ללא היתר.

לעניין הצו נגד המשיבה 1- ככל שניתן להבין מהבקשה וכן מהמוצגים שבה, הרי אין עסקינן בבקשה למתן צו למניעת עבודות תשתית שהחלו - או צפויות להתחיל - להתבצע בתוך מגרשם של המבקשים לצורך חיבור לתשתית הביוב, כי אם מדובר בבקשה למתן צו שימנע המשך העבודות להנחת קו הביוב סמוך לקצהו החיצוני של מגרש המבקשים, ואשר אליו, ככל הנראה, בעתיד תבקש המשיבה 1 מהמבקשים להתחבר. כאמור, מדובר בעבודות בשטח ציבורי.

על פניו, אין עסקינן בפגיעה בזכות קניינית או אחרת של המבקשים, ודאי שלא מדובר בפגיעה שאינה ברת-תיקון ואשר מצדיקה מתן צו ארעי במעמד צד אחד. למעלה מכך יוער, כי גם לו נניח כי בסופו של יום - אף שטרם הוגש כתב תביעה ולא ברור מה תהינה עילותיה ומה יהיו סיכוייה - גם אם ייקבע כי תוואי קו הביוב לכיוון מגרש המבקשים נעשה שלא כדין או שמא נעשה באופן רשלני לכאורה, דומה כי בנסיבות העניין, הדבר הנו בר-תיקון, בר-פיצוי וניתן לאמוד את הנזק שייגרם - אם בכלל - בכסף.

ברי למען הסר כל ספק, כי ככל שהמבקשת מתכוונת בבקשתה כי יינתן צו ארעי למניעת ביצוע עבודות בתוך המגרש שלה, עליה לציין זאת באופן מפורש וכי אז יידרש בית המשפט לדון בבקשה בהתאם להבהרה שתובא, ככל שתובא.

לעניין הסלעייה - גם כאן, על פניו, לא נראית כל פגיעה בזכות כלשהי של המבקשים, ולו לכאורה. המבקשים עצמם מציינים כי הסלעייה מונחת בשטח ציבורי ולא בשטחם הפרטי וכי הם עצמם עושים שימוש בשטח ציבורי אחר הסמוך למגרשם (ראו סעיף 20 בכתב הבקשה). המבקשים טוענים גם, כי הקמת הסלעייה האמורה על-ידי המשיבים 2 ו-3 נעשית ללא היתר. ברם, מלבד זאת שטענה כגון-דא טעונה הוכחה במשפט, בכל מקרה, בבחינת מאזן הנוחות עת נדרשים לשאלה אם להיעתר למבוקש וליתן צו ארעי במעמד צד אחד, נשאלת השאלה, האם בנסיבות העניין הנחת הסלעייה יוצרת עובדה מוגמרת בלתי-הפיכה או נזק בלתי-הפיך. על כך, דומה כי בנסיבות העניין, יש להשיב על שאלה זו בשלילה. על פניו, לא נראה שיהיה קושי בהסרת סלעים באופן שבו הם הונחו, זאת ככל שייקבע בסופו של יום כי הסלעייה הוקמה שלא כדין, כטענת המבקשים, וכי יש לפנותה.

אפוא, לאור האמור, משלא נחה דעתי כי קיימת הצדקה למתן צו ארעי במעמד צד אחד בנסיבות העניין - נותרת בעינה ההחלטה מיום 18.5.14.

הבקשה לעיון מחדש - נדחית.

המזכירות - להמציא לצדדים בדחיפות.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ד, 20 מאי 2014, בהעדר הצדדים.