חברה לתוצרת לבד בצלאל ירושלמי ובנו בעמ ואח' נ' עיטם ואח'

החלטה

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה מי אמור לשאת בהוצאות הבקשה להטלת עיקול זמני, שנדחתה היום.

ס' 200 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999, קובע כדלקמן:

"פסק בית המשפט בתביעה הנגזרת, ופסק הוצאות לטובת הנתבע, תשלם החברה את ההוצאות שנפסקו כאמור, אלא אם כן קבע מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ההוצאות ישולמו בידי התובע ורשאי הוא להטיל על החברה את תשלום הוצאותיו של התובע וכן רשאי הוא להטיל על התובע תשלום הוצאות שנגרמו לחברה, כולן או מקצתן, בשים לב לפסק הדין וליתר נסיבות הענין."

מכאן שהכלל הוא שחיוב בהוצאות לטובת הנתבע בתביעה נגזרת, יושת על החברה ולא על התובע הפועל בשמה. כאשר עסקינן בהליך נלווה שנועד לאכיפת פסק הדין שניתן בתביעה הנגזרת, כמו בעניננו, ראוי להחיל בדרך ההיקש את אותו כלל משפטי.

במקרה הנוכחי, הגם שמבקשי העיקול לא ציינו בכותרת הבקשה את דבר העובדה שהבקשה מוגשת מטעמה של חברת אבירי לב (להלן: "החברה") במסגרת אכיפה נגזרת, הרי שמתוך עיון בגוף הבקשה עולה כי אכן מדובר בבקשה שהוגשה במסגרת נסיונות אכיפה של פסק דין בתביעה נגזרת שניתן לטובתה של החברה (ראה למשל ס' 5 לבקשה וכן ס' 14 ו- 21 לבקשה). זאת ועוד, הואיל והמשיבה, לזכותה נפסקו ההוצאות, היא נושאת משרה בחברה, טיבה של הבקשה ככזו שהוגשה במסגרת אכיפה נגזרת, ידוע לה היטב, חרף העובדה שבכותרת הבקשה לא נזכר שמה של החברה.

על כן, ומשלא מצאתי כי ישנם טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מן הכלל האמור, אני קובע כי החברה היא שתישא בהוצאות הבקשה להטלת עיקול זמני, שנדחתה היום.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"א, 20 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי

תל אביב-יפו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: