חבצלת ראובני נ' מגדל חברה לביטוח

פסק דין

א. מבוא

1.עניינה של התביעה פיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), אשר נגרמו לתובעת בשתי תאונות דרכים.

2. ביום 31.07.04, במחלף שדרות רוקח בנתיבי איילון, שעה שהתובעת נהגה ברכב מס' רישוי 34-427-09, איבדה שליטה על הרכב, הרכב התהפך והתובעת נפגעה. (להלן: "התאונה הראשונה").

3. ביום 10.02.05, ברחוב גאולים בחולון, שעה שהתובעת נהגה ברכב מס' רישוי 70-243-10, רכב אחר התנגש ברכבה והתובעת נפגעה. (להלן: "התאונה השנייה").

4.בשתי התאונות הרכב היה מבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת, מגדל חברה לביטוח בע"מ.

5.אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לחבות הנתבעת.

ב. הנכות הרפואית

אורתופדיה, ד"ר אברהם ברוך, 15.09.07

6.בהתאם לחוות הדעת בתחום האורתופדיה, ממצאי בדיקת CT, לרוב מולדי או ניווני, נדיר מחבלה ואת בלט הדיסק לא ניתן לקשור בוודאות לתאונה. לבלט וליתר הממצאים אין השלכה/ביטוי בבדיקה קלינית – אורתופדית ונוירולוגית, אך סביר שגורמים לכאב גב מותני, כפי שהתובעת סבלה קודם לתאונות נשוא התביעה. עוד בהתאם לחוות הדעת, בצילומי רנטגן שבוצעו בבית החולים אחרי התאונה השנייה, לא אובחן כל שינוי בחוליות מותניות. כמו כן, במיפוי עצמות שבוצע חודשיים אחרי התאונה הראשונה, לא אובחן ממצא בחוליות מותניות. המומחה גם קבע כי בבדיקת גב מותני, ברכיים וידיים, לא נמצאו מגבלות המזכות בנכות.

7.על פי חוות דעת המומחה, התובעת עלולה לסבול מכאב גב תחתון גם בעתיד ללא קשר לתאונות וקיימת אפשרות להחמרה עקב מצב SPONDYLOLISTHESIS.

אף, אוזן, גרון, ד"ר מרדכי הימלפרב, 21.03.08

8.המומחה בתחום אף אוזן גרון, ד"ר הימלפרב, קבע כי את תלונת הטנטון של התובעת יש לייחס לתאונה הראשונה. על פי חוות הדעת, בדיקות השמיעה של התובעת מתאריכים 17.01.05 ו- 15.01.06, מצביעות על שמיעה תקינה בכל תדירויות הבדיקה. לדברי המומחה, נרשם בכרטיס הרפואי כי מדובר בטנטון לסירוגין. עוד נאמר בחוות הדעת כי בעת בדיקת אפיון הטנטון (ב- 15.01.06), אופיין אמנם הטנטון סביב תדר 1000 הרץ אבל בזמן הבדיקה התובעת לא חשה בטנטון. לדעת המומחה, מסיבות אלה אין מקום להענקת נכות בגין תלונת הטנטון.

9.במענה לשאלות הבהרה של ב"כ התובע מיום 12.05.08, כתב המומחה כי רק טנטון קבוע הינו מטריד מספיק כדי לגרום לנכות בעוד טנטון שאינו קבוע אינו גורם לנכות. לכן, לדברי המומחה, מצב שבו אין מדובר בטנטון קבוע ותמידי, אינו מוסיף החמרה נוספת לנכות בגין חבלה אקוסטית ללא פגיעה בתדרי הדיבור וזו עומדת על 0%. לדברי המומחה, אין מצב ביניים לגבי הטנטון.

10.ב"כ התובע טענו כי המומחה סבר כי התובעת סובלת מטנטון שאינו קבוע ומשכך, היה מקום להעניק לתובעת נכות בשל מצב ביניים, כלומר בין טנטון קבוע (10%) לבין היעדר טנטון (0%). כמפורט להלן, אין מקום להתערב במסקנותיו של המומחה הרפואי. בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה, המומחה לא קבע כי התובעת סובלת מטנטון שאינו קבוע. המומחה ציין כי בכרטיס הרפואי של התובעת נרשם כי מדובר בטנטון לסירוגין. בנוסף, המומחה ציין כי בעת בדיקת אפיון הטנטון, הטנטון אופיין סביב תדר 1000 הרץ אך בזמן הבדיקה התובעת לא חשה בטנטון. בנוסף לאמור, מסקנת המומחה שלא להעניק לתובעת נכות, מבוססת על הבדיקה שבדק את התובעת, על התיעוד הרפואי אשר היה בפניו ועל ידע, מומחיות וניסיון רפואיים. אין, לאור חוות הדעת עצמה, עילה שלא לקבל את מסקנותיו הרפואיות המוסמכות של המומחה. על מנת לתבוע התערבות במסקנות המומחה בנסיבות כאמור, היה על התובעת לזמנו לחקירה בבית המשפט ובמסגרתה לברר כנדרש אם המומחה סבור כי התובעת סובלת מטנטון שאינו קבוע ואם כן, מה היקפו ועוצמתו ועל מנת לשמוע את מכלול שיקוליו הרפואיים. חקירת המומחה הייתה מאפשרת לבחון כראוי אם אכן אין יסוד לקביעתו, כטענת התובעת.

ראומטולוגיה, פרופ' מיכאל אהרנפלד, 12.02.10

11.בהתאם לחוות הדעת בתחום הראומטולוגיה, בעקבות שתי התאונות נשוא התביעה, התובעת פיתחה את תסמונת הפיברומיאלגיה ונכון למועד חוות הדעת, מעל חמש שנים ממועד התאונה השנייה, התובעת עדיין סובלת מתסמיני המחלה בצורה בינונית. המומחה העריך את נכותה של התובעת בשיעור 10%, לפי סעיף 35(1)ב' מותאם.

גניקולוגיה, פרופ' י' שנקר, 30.10.11

12.בשל טענת התובעת כי עקב התאונות, חלה אצלה הפסקת הווסת, מונה לה מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה. על פי חוות הדעת, התובעת סובלת מבלות מוקדמת והאל וסת ממנו היא סובלת, הוא על רקע כשל שחלתי. המומחה קבע כי אין קשר בין תאונות הדרכים לנזק בשחלות, לאל וסת ולבלות המוקדמת וכי אין מקום לקבוע לתובעת נכות כתוצאה מתאונת דרכים.

ג. עבודתה ושכרה של התובעת