חביש נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

בתובענה זו עלינו להכריע האם יש להכיר בליקוי שמיעה ובטנטון - מהם טוען התובע כי הוא סובל בשתי אוזניו – כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה- 1995 (להלן- החוק). תביעתו של התובע לנתבע מיום 11.5.11 נדחתה מן הטעם שהליקוי בשמיעה אינו תוצאה של חשיפה לרעש, ולא קיים קשר סיבתי בין עבודתו לליקוי השמיעה.

הצדדים הגיעו ביום 7.5.12 וביום 8.1.13 להסכמות שעניינן התשתית העובדתית. לפי תשתית מוסכמת זו התובע הינו יליד 5.6.1973. הוא נחשף לרעש מזיק בתקופה 1.7.09-30.5.10 ומתקיים בו התנאי של סעיף 84א(א)(1) לחוק. עוד הוסכם כי התביעה להכרה בליקוי השמיעה והטנטון כנובעים מחשיפה לרעש, הוגשה למוסד לביטוח לאומי ביום 11.5.11. הצדדים הסכימו כי ימונה מומחה רפואי בתחום א.א.ג., על מנת שיחווה את דעתו בשאלה האם סובל התובע מליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש, וכן בדבר קיומם של התנאים המופיעים בסעיף 84א(ב) לחוק בעניינו של התובע.

על בסיס הסכמות אלו, מונה ביום 16.1.13 פרופ' צבי יואכימס כמומחה יועץ רפואי לשם מתן חוות דעת רפואית (להלן- המומחה). המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות:

"א.האם התובע סובל מליקוי שמיעה אשר נגרם עקב חשיפה לרעש (כנדרש על פי הוראות סעיף 84א(א) לחוק)?

המומחה מתבקש להבהיר, האם ליקוי השמיעה של התובע קשור בקשר סיבתי לחשיפה לרעש?

ב.האם כושר שמיעתו של התובע בממוצע תדירויות הדיבור (500, 1000 ו- 2000 מחזורים בשניה), פחת בשיעור של 20 דציבל, לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84(א)(2) לחוק)?

ככל שימצא, כי התובע סובל מליקוי שמיעה ומתקיימים בו התנאים המפורטים לעיל בהוראות סעיף 84א(א) לחוק וסעיף 84א(א)(2) לחוק מתבקש המומחה ליתן חוות דעתו גם לענין הטינטון, כמפורט להלן:

ג.האם התובע סובל מרעש תמידי באוזניים (טינטון) אשר נגרם עקב חשיפה לרעש (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב) לחוק)?

ד.האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות (תדירויות של 3000 ו- 4000 מחזורים בשניה) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84 א(ב)(1) לחוק?

ככל שהמומחה מסתמך על תוצאת בדיקת שמיעה מסוימת (יותר מהאחרות), עליו לנמק החלטתו ולהבהיר מדוע עדיפה בעיניו בדיקה מסוימת על פני בדיקה אחרת.

ה.האם עקב הטינטון, היו פניות חוזרות לטפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב)(3) לחוק)?

על המומחה לפרט את מועדי הפניות ותוכנן ולציין, האם יש בפניות כדי להדגים הפרעה מתמשכת עקב הטינטון. יצוין כי המומחה אינו צריך להתייחס לפנות אשר נעשו לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי ובענייננו בתאריך 11.5.11.

המומחה הגיש ביום 3.2.13 את חוות דעתו, בה ציין כדלקמן:

"אנמנזה: על פי המידע מאת בית המשפט: התובע יליד 1973 אשר נחשף לרעש מזיק בתקופה 1.7.09-30.5.10. לא ידועה עוצמת הרעש ולא ידוע באם השתמש באמצעי הגנה על האוזניים. אין לי מידע על מקומות עבודה קודמים.

בדיקות שמיעה: בבדיקה מיום 2.4.11 נראת ירידה בשמיעה בצלילים גבוהים בעיקר אך גם ירידה מתונה גם בתדרי הדיבור. העקומה הזאת עלולה להתאים לנזק בשמיעה כתוצאה של עבודה ברעש, במשך שנים רבות. מאוד לא סביר שהנזק כזה נגרם תוך 11 חודש!

זאת משום שהרעש פוגע תחילה בצלילים גבוהים ורק אחרי שנים ישנה ירידה בתחום הדיבור. הירידה כזאת קיימת כאן.

בדיקה מיום 14.6.11 אינה אמינה. עקומת השמיעה אינה אופיינית לנזק מרעש, קיים חוסר התאמה מוחלט בין חלקי הבדיקה ומבחן פלט אקוסטי (OAE) שולל תוצאות הבדיקה. הבודקת מציינת בשולי הבדיקה שרעשים באוזני הנבדק נמשכיםב ערב כ-1/2 שעה עד שעה. תדר הטינטון שנמדד אינו אופייני לתדר הטינטון הנובע מחשיפה לרעש.

דיון : לא סביר להניח שפגיעה בשמיעתו (אם הבדיקה מיום 2.4.11 נכונה) נגרם תוך 11 חודש. כמו כן כנראה אין טינטון תמידי, ובכך תומך גם חוסר האמינות בבדיקה מיום 2.5.11 (כפי שעולה מתשובותיו לשאלות ההבהרה נראה שהמומחה מכוון לבדיקה מיום 14.6.11 - א.ה.). במסמכים מצאתי רק פניה אחת לרופא בנושא הטינטון ביום 30.3.11 שכן ביום 11.4.11 הנבדק חזר לביקורת אחרי בדיקת שמיעה והתלונה הנה חזרה אוטומטית ממוחשבת ולא תלונה חדשה או נשנית.

ולשאלות כבוד בית המשפט להלן תשובותי: