חביב נ' רותם ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה בגין נזק רכוש.

הצדדים לתיק:

התובע הינו הבעלים והנהג של רכב מסוג מרצדס מס' רישוי 94-663-71 (להלן: "רכב התובע").

הנתבעת מס' 1 הינה הבעלים והנהג של רכב מסוג מזדה מס' רישוי 51-685-50 ונתבעת 2 היא המבטחת של רכב זה, בהתאם לפוליסה צד ג' למועד התאונה (להלן: "רכב הנתבעת").

הנתבעת מס' 3 הינה בעלים של רכב מסוג דייהטסו מס' רישוי 82-507-16 (להלן: "רכב דייהטסו") ונתבע מס' 2 הינו הנהג של רכב הדייהטסו בזמן התאונה ואילו מס' 5 הינה המבטחת של רכב הדייהטסו בפוליסת צד ג' למועד התאונה.

התאונה:

התובע טען, כי נסע ביום 4.10.11 בשעה 14.45 או בסמוך לכך, בכביש 70 מכיוון צומת יגור לצומת חסידים.

בהגיעו לצומת חסידים הבחין, כי הרמזור מכיוון נסיעתו דולק באור אדום, עצר את רכבו ותוך כדי עצירה מוחלטת, הבחין בראי האמצעי כי רכב הדייהטסו פוגע ברכב הנתבעת והודף אותו לעבר רכבו בעוצמה שגרמה לנזקים שצוינו בחוות הדעת.

התובע אמר והדגיש, כי נהג הנתבעת לאחר התאונה הודה במעשיו.

הנתבעות 1 ו-2 טענו, כי התאונה ארעה לאחר שרכב הדייהטסו פגע ברכבם מאחור והדף את רכבם לעבר רכב התובע.

נתבעים 3-5 טענו בכתב הגנתם, כי נתבעת 1 פגעה ברכב התובע, ורק לאחר מכן נתבע 4 נהג רכב הדייהטסו פגע קלות מאחור ברכב נתבעת 1, והצטרף לתאונה קיימת ולא הדף כלל ועיקר את רכב הנתבעת לעבר רכב התובע.

הכרעה:

התובע העיד בעצמו וחזר על תיאור התאונה והדגיש בפני כי ראה, עת הסתכל במראה האמצעית ברכבו את רכב הדייהטסו פוגע ברכב הנתבעת, והודף אותו לעבר רכבו, התובע העיד כי היה בקשר עין רציף וראה את התאונה במלואה.

נתבעת מס' 1 חזרה על האמור בגרסתה בכתב ההגנה, וציינה כי רכב הדייהטסו פגע ברכבה והדף אותו לעבר רכב התובע וכתוצאה מכך נגרמו הנזקים.

נתבע מס' 4 נהג הדייהטסו ציין כי במהלך נסיעה רגילה, לפני הצומת היה פקק שנוצר באופן פתאומי, באותה עת נסע במהירות הנעה בין 70-80 קמ"ש, לחץ על הבלמים בתקווה לעצור אבל לא הספיק לעצור ופגע ברכב הנתבעת.

העד מטעם נתבע מס' 4 לא חזר על האמור ב-נ/3 ולא חזר על הפרטים הנוספים הקיימים ב-נ/3, שגם הם לא בבחינת עובדה אלא בבחינת ספק או לכל היותר מסקנה אך לא עובדה מטעמו.

נתבע מס' 4 ב-נ/3 ציין כי:

"כנראה שהייתה מכה בין שני צדדי ג' מקודם"

זו אינה עובדה זו רק השערה ונתבע זה לא מצא לנכון לחזור ולציין אותה בפני ביהמ"ש.