חביב נ' פיסרבסקי ואח'

פסק דין

הצדדים בתיק זה נתנו הסכמתם להכרעת התביעה בדרך הפשרה, בהתאם להוראת סעיף 79א(א) לחוק בתי משפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984, זאת לאחר השמעת העדים מטעמם.

בהתאם לאותה הסכמה שאושרה בהחלטה שניתנה על ידי ביום 19.10.09, הושמעו בפני עדויותיהם של התובע מס' 1 (להלן אף: "התובע") ושלושה עדים נוספים מטעמו, מצד אחד, ועדותו של הנתבע, מצד שני. בתום השמעת העדים, סיכמו ב"כ הצדדים כל אחד את עיקר טענותיו והתיק נדחה למתן פסק דיני זה.

במוקד התביעה עומדת תאונת דרכים שאירעה ביום 20.9.07 בה היו מעורבים רכב התובע (מסוג מיצובישי), ומשאית מסוג איסוזו בה הנהג הנתבע מס' 1. הנתבעת מס' 2 ביטחה את המשאית והשימוש הנעשה בה בביטוח תקף למועד התאונה.

בהתאם לגרסת התובע, נסע האחרון יחד עם שני נוסעים נוספים בכביש ראשי בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים. הנתבע אשר נהג כאמור במשאית, הגיח מכביש השתלבות מימינו, לא נתן זכות קדימה לרכב התובע ונכנס למסלול נסיעת התובע. התובע, שהבחין במשאית בשלבים מאוחרים יחסית, ניסה לבלום את רכבו ברם הוא לא הצליח לעצור את הרכב לחלוטין ושני הרכב התנגשו זה בזה, כאשר הפגיעה ברכב התובע היתה בעיקרה לאורך צידו הימני. כמו כן, ובשל הדיפת רכב התובע לאי התנועה שמשמאל לכביש, נפגע הרכב, כך על פי הנטען, בצידו הקדמי-ימני, פינה תחתית.

מנגד, טוען הנתבע בכתב הגנתו כי נסע גם הוא בכביש ראשי וכי לא יצא מנתיב השתלבות ו/או צומת. לטענת הנתבע, בסמוך למקום שבו אירעה התאונה הוצב שלט המורה על איחוד שני נתיבים לאחד כאשר בהתאם לשלט ובהתאם למצב הכביש בפועל, הנתיב השמאלי הוא זה שמתאחד עם הימני. התובע שנסע בנתיב השמאלי, כך טען הנתבע, ניסה לעקוף את המשאית במקום שבו מתאחדים שני הנתיבים לאחד, וגרם באשמו הבלעדי להתנגשות שאירעה בין שני הרכבים.

חשוב לציין כי חרף הסתירה שהתגלתה בין הצדדים, כבר בכתבי הטענות שהוגשו מטעמם, בכל הנוגע לנתוני הכביש שבו אירעה התאונה (השתלבות או לא, איחוד נתיבים לימין או לשמאל, כניסה מצומת אם לאו), לא השכילו הצדדים להציג תמונות המשקפות מצב הכביש ולרבות התמרורים המוצבים בו. תמונות כאלה יכלו להשליך אור על התאונה ועל הגורם לה במיוחד נוכח הגרסאות הסותרות שהעלו הצדדים בעניין זה.

כך למשל, בעוד שלגרסת התובעים הגיעה המשאית מצומת והוצב בכיוון נסיעתה שלט המזהיר על איחוד הנתיב הימני עם השמאלי, טען הנתבע, כי שני הנתבים מתאחדים במקום התאונה לאחד שהוא שהנתיב הימני דווקא.

התובע, בעדותו בפני, טען כי דאג לצלם את מקום התאונה ולרבות השילוט הרלבנטי, ברם מצלמתו נגנבה ועמה התמונות שהוא ליקט בסמוך לאחר התאונה לצורך הוכחת תביעתו. ארשה לעצמי לציין כי הסבר זה אינו מניח את הדעת שכן ככל שהמצלמה נגנבה אכן, לא ברור מדוע התובע לא טרח לשוב למקום התאונה ולהמציא תמונות חדשות המשקפות את מצב הכביש והשילוט המוצב בו. במיוחד אמורים הדברים, נוכח התכחשות הנתבעים, בכתב הגנתם, לנתוני המקום שבו אירעה התאונה.

חרף האמור, אין להתעלם מן העובדה כי מטעמו של התובע העידו מלבדו שני עדים נוספים שתמכו, להוציא אי דיוקים קלים ביותר, בגרסתו, וכן , אין להתעלם מן העובדה כי שלושת העדים נתנו הודעות במשטרה במסגרתם שבו על גרסת התביעה כמעט באופן מלא.

כמו כן, אין מקום להתעלם מן האמור בדו"ח הפעולה (מוצג ת/1) התומך במידה מסויימת בגרסת התביעה .

בנסיבות אלה, נוכח העדויות שהובאו בפני, ולאחר ששקלתי היטב את טענות הצדדים ואת עדויות העדים מטעמם, וכשאני משקללת את הסיכויים והסיכונים הקיימים לשני הצדדים בתיק זה ולרבות מחדלם של התובעים, המבקשים להוציא מן הנתבעים, מהמצאת תמונות מדוייקות המשקפות מצב התמרורים במקום התאונה ומצב הכביש בפועל, מחד, ומיקום הנזקים בשני כלי הרכב, מאידך, אני מוצאת לנכון לפסוק בתיק זה, בדרך הפשרה, כדלקמן:

אני מחייבת את הנתבעים לשלם, ביחד ולחוד, לתובע את הסך של 9,000 ש"ח.

בנוסף לסך הנ"ל, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע, הוצאות המשפט בסך 337 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,000 בתוספת מע"מ.

הסכומים המפורטים לעיל ישולמו על ידי הנתבעים לתובע תוך 30 ימים ממועד המצאת עותק פסק הדין לבא כוחם, שאם לא כן הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומם המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותסגור תיק זה.

ניתן היום, י"ג סיון תש"ע, 26 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: