חביב-אללה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובע סובל מליקוי בגבו, אשר לטענתו נגרם על דרך המיקרוטראומה, עקב תנאי ואופי עבודתו המאומצת משך שנים רבות כטייח במקצועו.

הנתבע דחה את התביעה, וזאת מהנימוק שלא הוכחה התשתית העובדתית הנדרשת לעניין תורת המיקרוטראומה, וכן מהנימוק שהליקוי ממנו סובל התובע נובע ממצב תחלואי טבעי שאינו קשור לתנאי עבודתה.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית וכן תצהיר משלים, ובדיון שהתקיים במעמד הצדדים השיב על מספר שאלות שנגעו למתכונת עבודתו.

לאחר שמיעת עדות התובע סיכמה באת כוחו את טיעוניה, ולגישתה יש לקבל את גרסת התובע ולקבוע כי הוכחה התשתית העובדתית למיקרוטראומה כפי שתוארה על ידיו. לדעתה, התובע הוכיח בעניינו סדרת פעולות זהות שהתבטאו בתנועות כיפוף ויישור הגב, עלייה על סולמות, לרבות פעולות של הכנת טיח והרמת דליים כבדי משקל.

באת כוח הנתבע, מצידה, טענה כי התובע לא הוכיח קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה, שכן תיאר פעולות מגוונות ביותר.

3.גדר המחלוקת בין הצדדים, נסב אם כן, סביב השאלה, האם באופי עבודתו של התובע כפי שעלה מעדותו, יש כדי לענות על התנאים הבסיסיים הנדרשים לצורך הקביעה כי הונחה התשתית העובדתית להכיר בליקוי ממנו סובל בגבו כנובע מתנאי עבודתו על דרך המיקרוטראומה.

המצב המשפטי –

4.על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995 – פגיעה בעבודה היא תאונה או מחלת מקצוע, "מיקרוטראומה הינה חריג לכלל, יציר הפסיקה אשר מפורש בצמצום. כמיקרוטראומה תוכר פעולה חוזרת ונשנית אשר מבוצעת במשך זמן ממושך שוב ושוב ברציפות בדומה לטפטוף טיפות מים על סלע" (עבל 454/06 רחל ברוך - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 1.2.2007, טרם פורסם).

"יסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין-ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע... השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים". (דב"ע מח/0-77 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט' 538).

"לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע". (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, ניתן ביום 02.11.99, לא פורסם).

כן נקבע כי במקום בו פעולה הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שבוצעו על פי סדר משתנה, אין להכיר בפגיעה עפ"י עיקרון המיקרוטראומה (עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

"יש לאבחן בין פעילות שחוזרת על עצמה, הכוללת מספר רב של תנועות, לבית התנועות המרכיבות אותה. עבודתו של המשיב הייתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של הרכבה והחלפה של מזגנים ומדחסים. אולם כל פעולה שכזאת הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: עמידה, הליכה, התכופפות, הרמת מזגנים, חיבור וכ', כאשר כלל תנועות אלו בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה... אין לומר כי עבודתו באלקטרה חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו..." (עב"ל 215/03 המוסד לביטוח לאומי - משה קריידלר, ניתן ביום 23.12.04, לא פורסם).

"דרישות התדירות הזהות והדרישה לתנועות חוזרות ונשנות עשויות להיראות כדרישות המחמירות עם המבוטח. אולם, הסיבה לקיומן היא קושר ובעייתיות להפריד בין הגורמים היומיומיים להתפתחות מחלת הגב, לבין הגורמים בעבודה". (עב"ל 000175/03 רחל סויסה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 21.12.04 טרם פורסם, וראה גם עב"ל 1428/04 ליליאן פרץ - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 06.03.06, לא פורסם).

בעניין רמת ההוכחה הנדרשת במקרים בהם הפגיעה בעבודה מבוססת על תורת המיקרוטראומה, נפסק כזאת –

"לצורך יישום תורת המיקרו-טראומה נדרשת רמת הוכחה מוגברת של הקשר הסיבתי, שכן אין קיימות החזקות המקובלות לעניין מחלת מקצוע ואין חלה התשתית העובדתית העומדת בבסיס הוכחתה של תאונת עבודה במתכונתה המסורתית" (דב"ע נה/0-116 המוסד לביטוח לאומי - שטיין, פד"ע לז 577, עבל 744/08 המוסד לביטוח לאומי - משה עזרן, ניתן ביום 27.01.11).

מן הכלל אל הפרט –

5.יש לבדוק, אם כן, האם בענייננו עלה בידי התובע להציב תשתית עובדתית ברורה של פעולות חוזרות ונשנות זהות או דומות של עמוד השדרה, במסגרת עבודתו.

נאמר כי אין ספק שמדבריו של התובע בחקירתו בפנינו עולה כי עבודתו במשך שנים ארוכות דרשה ממנו מאמץ גופני בלתי מבוטל, אולם תיאורו שלו את עבודתו ואת מתכונתה לרבות סוגי הפעולות שביצע במסגרתה, מוביל בבירור למסקנה כי לא התקיימו ביחס אליו התנאים הדרושים לקביעה לפיה התקיימה בעניינו התשתית העובדתית לעניין תורת המיקרוטראומה, ועל כן אף אין מקום למינוי מומחה רפואי אשר יחווה דעתו אשר להיבטים הרפואיים הרלבנטיים.