חבבה(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

נגד העורר הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בכפר סבא בעבירות של גניבת רכב, חבלה במזיד, פירוק חלקים מרכב, שינוי זהות של רכב, מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, אי ציות לרמזור באור אדום והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בפתח הדיון הביאה ב"כ העורר לידיעת בית המשפט כי בדיון שהתקיים בבימ"ש קמא ביום 08/06/10 הודה העורר בעובדות כתב האישום למעט בעבירה של אי ציות לרמזור אדום. עבירה זו נמחקה מכתב האישום והוא הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 27/03/10, בשעה 17:30 לערך, בדרך שאינה ידועה לתביעה, גנב העורר קטנוע שהיה בבעלותו של ניר שוקר (להלן: "הבעלים") והוביל אותו רגלית לחניה שברח' דינור 52 בכפר סבא, שם מתגורר העורר (להלן: "הקטנוע הגנוב").

נטען כי העורר פירק, במזיד, את הסוויץ' מהקטנוע, הוציא ממנו את הקפיצים והתניע אותו באמצעות מפתח אחר והחל להשתמש בו לנהיגה.

בתאריך 06/04/10, הגיע העורר עם הקטנוע הגנוב לחנית בניין שברח' עמק חפר בכפר סבא, פירק מקטנוע אחר את לוחית הזיהוי ו"הלביש" אותה על הקטנוע הגנוב. בהמשך, בתאריך 17/04/10, נכנס העורר לתחנת הדלק "פז" כשהוא רוכב על הקטנוע הגנוב ומאחוריו ישב אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה. שוטר שהיה בתחנת הדלק ביצע בדיקה של לוחית הזיהוי של הקטנוע הגנוב ומצא כי מדובר בקטנוע גנוב. העורר עזב את המקום כשהוא נוהג בקטנוע והשוטר החל בנסיעה אחריו תוך שהוא כורז לו לעצור בצד. בתגובה לכך, החל העורר בנסיעה מהירה, ברחובות מסוימים בכפר סבא, תוך שהוא נוסע נגד כיוון התנועה. בהגיעו לרח' שלם, עצר העורר את הקטנוע הגנוב ונמלט מהמקום ביחד עם האחר. נטען בכתב האישום המתוקן כי העורר הסגיר את עצמו למשטרה רק ביום 26/05/10.

במקביל להגשת כתב האישום, ביקשה המדינה להורות על מעצרו של העורר עד לגמר בירור דינו.

הדיון בבקשת המעצר התקיים ב-02/06/10 בפני כב' השופט גדול (בטרם הודה העורר בעובדות כתב האישום).

לא הייתה מחלוקת בבימ"ש קמא בקיומן של ראיות לכאורה ובקיומה של עילת מעצר.

הדיון התמקד בבקשת ב"כ העורר בשחרור לחלופת מעצר לביתו בפיקוחן של האם ודודתו. לחילופין ביקשה, לקבל תסקיר מעצר בעניינו של העורר על מנת ששירות המבחן יתן דעתו לאיון המסוכנות בחלופה המוצעת.

בימ"ש קמא שמע טיעוני ב"כ הצדדים בנקודה זו והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בלשונו של בית המשפט: "מי שנוהג ללא רישיון ועוד בצורה פראית כזו כפי שמתואר בכתב האישום, לא ראוי שיזכה בשלב זה לרחמיו של בית המשפט ולטובתו שלו החלופה הראויה לו היא מעצר מלא. אין במפקחות כדי לשמש גורם סמכותי שכן עד היום הוא הוכיח שאי אפשר לסמוך עליו ואין להן שליטה עליו מאידך גיסא".

בית המשפט הוסיף כי גם הבקשה לקבלת תסקיר נדחית שכן אין זה המקרה המתאים לקבלת תסקיר.

על החלטה זו של בימ"ש קמא נסב הערר שבפני.

בנימוקי הערר ובדיון בפני נטען, כי טעה בימ"ש קמא כאשר פסל את החלופה המוצעת והמפקחים המוצעים, אפילו מבלי שנבחנו על ידי בימ"ש. עוד נטען כי טעה בימ"ש שלא הורה לבדוק שחרורו של העורר לחלופת מעצר באמצעות תסקיר מעצר של שירות המבחן. עוד נטען כי השיקולים שמנה בית המשפט, בהחלטתו להורות על המעצר, לא היו שיקולים רלוונטיים.

עוד נטען בנימוקי הערר, כי יש מקום בנסיבות המקרה לבחון שחרור לחלופה המוצעת בתוספת איזוק אלקטרוני.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי עילות המעצר הרלוונטיות בנסיבותיו של העורר הן מסוכנותו כפי שעולה מאופן נהיגתו (כמתואר בכתב האישום) והחשש להימלטות.

בנקודה זו מציינת ב"כ המשיבה כי העורר נמלט ב-17/04/10, ברח לאילת והסגיר עצמו למשטרה רק ב-26/05/10 (אחרי 5 שבועות).

לדידה של המשיבה, אין בחלופת מעצר כלשהיא כדי לאיין מסוכנותו. עוד נטען כי למרות גילו הצעיר של העורר (בן 19.5) בעברו רישום פלילי של בית משפט לנוער מ-18/06/07 בעבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, שבל"ר ונטישת רכב וגניבה לפי סעיף 384.

ב"כ המשיבה סומכת טיעוניה על בש"פ 45/10 שניתן על ידי כב' השופט עמית לא מכבר.