חב"ר 34815-06-15

התובעים הם כולם חברי קהילת מושב אחיעזר המבוטחים בקופת החולים של שירותי בריאות כללית, היא הנתבעת. התביעה מופנית כלפי החלטת הנתבעת לסגור את סניפה שבמושב אחיעזר, למגינת ליבם ומפח רוחם של התובעים. במישור הנורמטיבי עילת התביעה מתבססת על זכות המבוטחים לשירותי רפואה סבירים. במישור הפרסונלי התביעה מקפלת בתוכה גם את חדוות חברי הקהילה לאורח חיים מסוים שנטווה בשתי וערב עם עברם וערגונם.

האם החלטת כללית לסגור את סניפה באחיעזר היא סבירה?

גם אם ההחלטה סבירה – שמא היא נתקבלה משיקולים לא ענייניים?

בשאלות אלו והסתעפויותיהן, נדון ונשקול במסגרת פסק דיננו שלהלן.

פתח דבר:

1. כתבי טענות התובעים נידונו ונשקלו בכובד ראש אל מול עמדת הנתבעת לפיה פעלה ללא משוא פנים, משיקולים ענייניים ומתוך צרכים מערכתיים וכלכליים אובייקטיביים.

    

2. לאחר בחינת טענות הצדדים, לרבות במסגרת הדיון מיום 27.6.16, לעומקן הגענו למסקנה שדין התביעה להידחות מהטעמים כפי שנידונו כבר בהחלטה לדחיית בקשת צו מניעת סגירת הסניף.

   החלטת בית הדין מיום 15.11.15 היא חלק מפסק דין זה.

    

   עדים:

3. שמענו את עדויות התובעים מורי שלום, פנינה ציפורי ואברהם אלמקייס.

   מטעם הנתבעת העידה ד"ר עדה בן ששון, מנהלת מחוז מרכז בשירותי בריאות כללית.

    

   דיון והכרעה