חב"ר 24421-10-13

בפניי בקשה לביטול פס"ד, שניתן בהעדר הגנה ביום 7.1.14.

הבקשה הוגשה בד בבד עם בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד, ובקשה לעיכוב ההליכים המשפטיים בתיק עד למתן החלטה. ביום 6.5.15 עוכבו ההליכים.

המבקשת הגישה בקשתה ביום 10.12.14, אך עקב תקלה במערכת הנט, ניתן היה לראות את הבקשה רק בתחילת חודש פברואר 2015.

הגם שמקובל עליי כי המבקשת הגישה בקשתה כאמור, לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהוגשה בחלוף למעלה מ-11 חודשים ממועד מתן פסה"ד.

ביום 5.2.15 הועברה הבקשה לתגובת המשיב וזאת עד ליום 1.3.15, ומשלא נתקבלה תגובתו עד למועד זה, הריני ליתן החלטתי.

בקשה זו באה לעולם בעקבות תביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשת לתשלום חוב, הנובע מדמי ההשתתפות העצמית בהוצאות האשפוז של אמה המנוחה, שהיתה מאושפזת כחולה סיעודית במשיב בין התאריכים 25.1.07 – 12.3.07.

טענות המבקשת:

המבקשת טוענת בבקשתה כי מתקיימים בעניינה טעמים מיוחדים, כנזכר בתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן "התקנות"), אשר בעטיים יש ליתן לה ארכה להגשת הבקשה לביטול פסה"ד שניתן בהעדר הגנה. המבקשת טוענת כי לאחר פטירתה של אמה הדרדר מצבה הבריאותי והכלכלי, אשר היה ירוד עוד קודם לכן, ועל כן פנייתה לקבלת סיוע משפטי בנוגע לתביעת המשיב נעשתה באיחור רב.

לגופה של התביעה, טוענת המבקשת כי סיכויי הגנתה מפני התביעה טובים משום שהתביעה אינה מגלה עילה נגד המבקשת, שכן היא מעולם לא חתמה על כתב התחייבות לתשלום החוב הנתבע ע"י המשיב. טענת הגנה נוספת אותה מעלה המבקשת היא שבעניינה חל סעיף 5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק המזונות") הפוטר אותה מחובת תשלום מזונותיה של המנוחה.