חב' ג'י אם בניה בע"מ ואח' נ' מנהל מע"מ לוד

           לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כבוד השופט אבי גורמן) בע"מ 65700-02-18 מיום 15.8.2018. במסגרת ההחלטה, הורה בית המשפט כי על המבקשות להפקיד ערובה בסך של 20,000 ש"ח כל אחת לצורך הבטחת הוצאות המשיב בהליך. בצד בקשת רשות הערעור התבקש גם צו לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט קמא.

רקע והליכים קודמים

1. המבקשת 1 היא חברה העוסקת בבנייה ומניותיה מוחזקות בידי המבקשת 2 (להלן, יכונו יחדיו: "המבקשות"). ביום 28.2.2018 הגישו המבקשות ערעורים על שלוש החלטות של המשיב: הטלת כפל מס תשומות מכוח סעיף 50(א1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"); פסילת ספריהן של המבקשות מכוח סעיף 77ב(ב) לחוק מע"מ; והטלת קנס מכוח סעיף 95 לחוק מע"מ.

2. ביום 5.7.2018 הגיש המשיב בקשה להפקדת ערובה על ידי המבקשות, וזאת נוכח מצבן הכלכלי הרעוע. לפי המשיב, החל משנת 2017 המבקשות נעדרות פעילות עסקית, ובהתאם למידע המצוי ברשותו אין בבעלותן נכסים מהם ניתן להיפרע בעתיד. לאור זאת, קיים חשש כי אם יידחו הערעורים, וייקבע חיוב בהוצאות לטובת המשיב, קיים חשש כי לא ניתן יהיה להיפרע מהמבקשות. עוד טוען המשיב כי יש בידיו ראיות המעידות כי סיכויי הערעורים אינם גבוהים.

החלטת בית המשפט קמא

3. בית המשפט קמא קבע כי המבקשות לא הצליחו לסתור את טענות המשיב באשר למצבן הכלכלי הקשה, ולכן לא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הימנעות מחיוב בהפקדת ערובה להוצאות לפי סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). באשר לסיכויי הערעורים נקבע כי אמנם ניתן להניח שלא מדובר בערעורי סרק אך הסיכויים אינם גבוהים במיוחד באופן שמצדיק הימנעות מוחלטת מהטלת ערובה.

           לצד האמור, הדגיש בית המשפט קמא כי בכל הנוגע לגובה הערובה, יש לנקוט בגישה מקלה יותר בערעורי מס, ולהימנע מקביעת ערובה בסכום גבוה שיש בו כדי למנוע גישה לערכאות. לפיכך נקבע כי המבקשות יפקידו סכום של 20,000 כל אחת לצורך הבטחת הוצאות המשיב.

           מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

תמצית בקשת רשות הערעור