חאסקייה נ' חלבי

פסק דין

התובענה וראיותיה:

תובענה כספית ע"ס 20,557 ₪ שהתובע הגיש נגד הנתבעת.

נטען בכתב התביעה כי ביום 29/1/09 נחתם בין הצדדים "זיכרון דברים" עפי"ו מכרה הנתבעת לתובע את זכויותיה – זכויות דיירות מוגנת בדירה אשר בעכו העתיקה 10/41, דירה אשר בבעלות החברה לפיתוח עכו העתיקה (להלן: "הדירה") וזאת תמורת הסך של 50,000 ₪.

התובע הוסיף וטען כי שילם לתובעת, עפ"י ההסכם, את הסך של 13,125 ₪ ביום 3/2/09, חלק במזומן וחלק ע"י תשלום חוב הנתבעת לחב' לפיתוח עכו העתיקה.

התובע המשיך וטען כי ביקש לתאם פגישה עם הנתבעת אצל עו"ד, לשם רישום הדירה על שמו, אך הנתבעת התחמקה ממנו, ניתקה כל מגע ולבסוף נודע לו כי היא מכרה את הדירה לצד ג'. מכאן ביקש התובע לחייב את הנתבעת להחזיר לו את הסכום ששולם כנ"ל וכן פיצוי קבוע ומוערך בהסכם בין הצדדים, בשווי של 2,000 $ לפי שער הדולר ביום 3/4/2010.

מטעם התובע העיד התובע עצמו, אשר חזר על הנטען בכתב התביעה ובתצהירו והוא נחקר נגדית.

לתצהיר עדות ראשית של התובע צורפו זיכרון דברים וכן קבלות החברה לפיתוח עכו העתיקה בדבר התשלומים שבוצעו לחברה.

כן העיד מטעם התובע אחיינו מר איאד חסקייה.

העד איאד העיד שזה הוא ש"תיווך" בעריכת זיכרון הדברים וכי לאחר חתימתו נודע לו כי הנתבעת מכרה את הדירה לאחר וכאשר הוא, ביחד עם התובע, ביקשו ליצור קשר עם הנתבעת לבירור פשר הדבר, כל הניסיונות להשיגה העלו חרס.

ההגנה וראיותיה:

התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר ובתצהיר ההתנגדות, אשר שימש לאחר מכן ככתב הגנה, אישרה הנתבעת את חתימתה על זיכרון הדברים וכן את קבלתה סך של 13,125 ₪ מהתובע, עפי"ו, אך טענה כי מי שהפר זיכרון הדברים הוא דווקא התובע עצמו אשר לא היו לו הכספים לשם תשלום יתרת מחיר הדירה.

כן הצהירה הנתבעת בסעיף 6 לתצהירה כדלקמן:

"בתחילת חודש מאי 2009, בנוכחותם של שתי חברות שלי ובתי, השבתי לתובע את כספו בתוספת פיצוי, שאני מיוזמתי פיציתי את התובע, מבלי שביקש, דהיינו השבתי לו סכום של 14,000 ₪.

מטעם הנתבעת העידו היא וגם שתי חברותיה: סרחאן ראיקה, חלאילה נסרה ובתה דגש ג'דיר.

הנתבעת, כמו גם עדות ההגנה, כולן סיפרו על המפגש בחודש מאי, בגן רבין, אשר בו שילמה הנתבעת לתובעת את הסך של 14,000 ₪, זאת אף תוך כדי תיאור סוריאליסטי של אופן הוצאת הכספים, ספירתו ומסירתו לידי התובע.

דיון והכרעה:

הינה כי כן, נקודת המחלוקת העיקרית הטעונה הכרעה במסגרת תיק זה היא האם הנתבעת שילמה לתובע את הסך של 14,000 ₪ בעקבות ביטול ההסכם.

כן יש להכריע מי הוא הצד אשר הפר את ההסכם, כך שהוא חב לפצות את הצד האחר בפיצוי הקבוע מראש בסך של 2,000 $.

הינני סבור כי יש להכריע לטובת גירסת התובע, כי מי שהפר את ההסכם היא הנתבעת, זאת במיוחד לאור כך שהנתבעת מצאה לנכון לטעון כי היא שילמה פיצויים לתובע בגין ביטול ההסכם, כך שהיא החזירה לו סך של 14,000 ₪, במקום 13,125 ₪.