חאלד נ' יונתן

החלטה

1.עניינה של החלטה זו בקשת הנתבע לחזור בו מהסכמה דיונית בדבר תחולת צווי הרחבה בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה על יחסי העבודה שבין הצדדים (הסכמת הצדדים בעניין זה תכונה להלן "העובדה המוסכמת").

2.ביום 17/4/13 התקיים בפני דיון מוקדם במעמד הצדדים ובאי כוחם. במעמד הדיון נוסחו המוסכמות בהליך זה, ובין היתר הוסכם כי על יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה.

3.בהתאם להחלטת בית הדין שניתנה בתום הדיון המוקדם, הגיש הנתבע הודעת הבהרה, ביום 22/4/13, בה נטען כי צו ההרחבה משנת 2004 לא חל על עסקו של הנתבע שכן הצו החריג מתחולתו עסקים בתחום השירות, והוא חל על מפעלים העוסקים בייצור ובהרכבה בלבד.

4.ביום 10/7/13 הגיש הנתבע (המבקש דנן) בקשה לחזור בו מאותה הסכמה דיונית. בבסיס הבקשה עמדה הטענה שהתובע לא העלה בכתב תביעתו כל טענה בדבר תחולת הסכם קיבוצי או צו הרחבה, ולכן הנתבע לא התייחס לכך בכתב ההגנה. רק לאחר הדיון, ולאחר בדיקה מעמיקה, הבהיר הנתבע את עמדתו בסוגיה זו.

5.הגם שבית הדין האריך, לבקשת התובע, את המועד להגשת תגובתו, עד היום לא הומצאה התגובה. משכך, החלטתי לדון בבקשה בהעדר תגובה.

6.בעל דין רשאי לעתור לחזור בו מהודאתו התייחסת לטענה שטען הצד שכנגד, משום שנוכח לדעת שאינה מתאימה למציאות – ואין נפקא מינה אם טיעונו היה טעות שבעבודה או בהערכה המשפטית (ראו תקנה 104 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

7.בית המשפט מוסמך להתיר לבעל דין את התיקון, אך הדבר "צריך לראיה, לפחות לכאורה". בית המשפט יתיר לבעל דין לחזור בו מעובדה מוסכמת אם ישתכנע "כי ההודיה ניתנה בטעות או מתוך תרמית או שלא מרצון חופשי או שלא מדעת או שתוכנה אינו אמת" (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית, בעמ' 184).

8.אכן, נמצא טעם לפגם בחזרתו של בעל דין מהסכמתו הדיונית לתשתית העובדתית כפי שהוסכמה בין הצדדים בדיון המוקדם. אולם בכך לא סגי. בראש וראשונה שומה על בית הדין להגיע לחקר האמת. משכך, בבואו לבחון חזרה מהסכמה דיונית על בית הדין לתת דעתו מחד גיסא לחיוניות של התיקון לעשיית משפט צדק, ומאידך גיסא גם לשלב בו מועלית הבקשה ולהתנהלות הדיונית של בעלי הדין (עב"ל 11- 12- 40914 עזרא מנצורה – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 9/10/12).

9.בענייננו, טענת הנתבע היא שנפלה טעות בניסוח העובדה המוסכמת. אני סבורה כי מתן הרשות לנתבע לחזור בו מהודאתו בתחולת צו ההרחבה ובהשתייכותו לענף המתכת, התעשייה והאלקטרוניקה, דרוש כדי להעמיד את הפלוגתה האמיתית לדיון. עם זאת, יש ליתן את הדעת לכך שהבקשה מועלית לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, וישיבת הוכחות קבועה ליום 30/10/13. מתן הרשות מחייב למעשה שמיעת ראיות לעניין השתייכותו של הנתבע ועסקו לענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה. מטבע הדברים, עתה יידרש התובע להגשת תצהיר משלים בעניין זה.

10.לפיכך, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ונתתי דעתי למכלול נסיבות המקרה, אני מתירה לנתבע לחזור בו מההסכמה הדיונית בדבר העובדה המוסכמת. הנתבע יישא בהוצאות התובע בגין הבקשה והצורך בהשלמת תצהיר עדותו הראשית, בסך 1,000 ש"ח. בקובעי סכום זה נתתי דעתי לעובדה שחרף מספר הארכות מועד שניתנו לתובע, לבקשתו, לא הוגשה תגובתו לבקשה.

11.התובע יגיש תצהיר משלים עד ליום 15/9/13, והנתבע רשאי להגיש תצהיר משלים מטעמו בתוך 15 ימים מעת שיומצא לו תצהירו המשלים של התובע.

12.עיון ביום 16/9/13 למעקב אחר תצהיר משלים מטעם התובע.

ניתנה היום, ו' אלול תשע"ג, (12 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: