חאזם חטיב ואח' נ' משה גרין ואח'

החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן נגד המבקש ביום 15/8/11, ואשר מחייב אותו לשלם למשיב פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

ביום 4/10/11 המבקשת הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, עד להכרעה בערעור (הודעת הערעור הוגשה לבית הדין הארצי לעבודה ביום 4/10/11). ביום 5/10/12 נקצב מועד להגשת תשובת המשיב, עד ליום 31/10/11 והתשובה אכן הוגשה ביום 27/10/11, אלא שמטעמים שלא הובררו, כנראה שהתשובה לא הובאה לעיוני במועד לצורך מתן החלטה או שנשמטה בדרך אחרת.

על רקע האמור לעיל, ביום 10/6/12 הגיש המבקש בקשה למתן החלטה וכך הגיע התיק לעיוני כעת, בשיהוי ניכר, ועל כך התנצלותי.

לגופו של עניין, בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין טוען המבקש כי סיכויי הערעור טובים, וכן הוא טוען, כי ככל שיזכה בערעור, יהיה קושי לממש את זכייתו, וזאת בשים לב לכך שהמשיב הוא אדם הנתון במצב כלכלי קשה וכראיה לכך הוא מצביע על עדותו בבית הדין במסגרתה אישר המשיב כי בתקופת עבודתו אצל המבקש הוא היה חייב מוגבל באמצעים, וכי נהג ללוות כספים מהמבקש.

מנגד המשיב טוען כי סיכויי הערעור אפסיים. אשר למאזן הנזק, המשיב לא מתייחס בתגובתו לטענה כי הוא נתון במצב כלכלי קשה והוכרז - חייב מוגבל באמצעים, ועניין זה אכן מעורר קושי.

הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי, והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו של פסק הדין. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי, וטענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה, והקושי להפרע ממנו באם יפסיד בערעור איננה יכולה להטען בעלמא והיא צריכה להיות מבוססת. (בש"א (ארצי) 356/06 בן תור נ' יעקב הרמתי (פורסם בנבו).

במקרה שלפני, המשיב בתשובתו לא הפריך את החשש שעולה מעדותו, בדבר מצבו הכלכלי הקשה, והיותו חייב מוגבל באמצעים. בנסיבות העניין, ומבלי להדרש לסיכויי הערעור, הגעתי לכלל דעה כי האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים ימצא ביטוי בכך שעד להכרעה בערעור, יופקדו הסכומים שנפסקו לזכות המשיב בקופת בית הדין.

ניתנה היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: