חאוי נ' מדינת ישראל- האפוטרופוס הכללי ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה קטנה על סך 18,400 ₪, סכום הכולל פיצוי בגין נזקים, הפסדים אחרים ועגמת נפש וטרחה שנגרמו לו כתוצאה מהתנהגות מחדלית של הנתבעים.

על פי כתב התביעה, התובע הנו הבעלים של מחסן הנמצא ברחוב עמק רפאים 37 בירושלים. הנתבע הוא הבעלים של הדירה הנמצאת מעל המחסן, ואילו הנתבעת היא חברת ביטוח ממשלתית, שביטחה בין היתר, את דירת הנתבע.

במועדים הרלוונטיים לתביעה היה המחסן בשימושו של שוכר – יוסי מזרחי, קבלן עבודות חשמל, שהשתמש במחסן לצורך אחסון ציוד חשמל ואביזרים המשמשים אותו בעבודתו היומיומית.

בחודש אפריל 2004 גילה השוכר, כי המחסן הוצף במי ביוב כתוצאה מדליפה בדירה שמעליו, שנמצאת, כאמור, בבעלות הנתבע. כתוצאה מכך, נגרמו למחסן ולתכולתו נזק רב, ובכך נמנע, למעשה, מן השוכר לעשות שימוש במחסן. השוכר פנה אז לשמאי

מומחה, שהעריך את נזקיו מדליפת מי הביוב בסך כולל של 17,524 ₪. בתוך כך, העריך השמאי את הנזקים שנגרמו למבנה המחסן, היינו את נזקי התובע, ב-2,800 ₪.

לטענת התובע, מעבר לעלות תיקון הנזקים, נגרם לו נזק נוסף, כתוצאה מהפסד דמי שכירות חודשיים. זאת משום, שבמהלך 8 חודשים מאז שהתגלה הנזק ועד לתיקונו על ידי חברת האחזקה של הנתבע, קרי: בין חודשים אפריל 2004 לנובמבר 2004, לא ניתן היה להשתמש במחסן, והוא נאלץ להגיע להסכמה עם השוכר, לפיה הוא לא ישלם לו את דמי השכירות המגיעים לו עבור חודשים אלו. הפסד זה מצטבר לסכום של 8,000 ₪ (1,000 ₪ דמ"ש עבור כל חודש).

השוכר תבע את הנתבעים בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בגין הנזקים שנגרמו לו (תק 1799/09), וביום 16.7.2009 נתן בית המשפט תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, לפיה הנתבעים ישלמו לשוכר פיצוי בסך 5,000 ₪. בין היתר, הצהירו הצדדים לפרוטוקול – "מובהר בזה, כי מדובר רק בתביעתו של התובע (השוכר – ש.ד.) על הנזקים שנגרמו לו באופן אישי, וכי פתוחה בפניו של בעל הנכס, מר דוד חבי... להגיש תביעה עצמאית בגין הנזקים שנגרמו לו באופן אישי".

נוסף לאמור, בכתב התביעה מבקש התובע כי הנתבעים יפצו אותו בגין "עגמת הנפש, הטרדה והטרחה" שנגרמו לו, כאשר לעניין ראש נזק זה הוא מעריך נזקיו בסך של 3,000 ₪.

התובע תמך את תביעתו במסמכים רבים, ובין היתר, צירף לכתב תביעתו העתקים של הסכמי השכירות בינו לבין השוכר בתקופות הרלוונטיות לתביעה; העתק חוות דעת השמאי מיום 12.9.2006; העתקי תצלומים של הנזקים שנגרמו לתכולת המחסן;

תצהיר של השוכר, מיום 19.12.2010, שבו הוא מאשר את טענותיו; העתק כתב התביעה של השוכר בבית המשפט לתביעות קטנות, והעתק פרוטוקול הדיון בבית המשפט.

בכתב הגנתם הכחישו הנתבעים את כל טענות התובע. ואולם, בפתח הדיון שהתקיים ביום 18.7.2011, הסכימו הנתבעים לשלם לתובע 2,800 ₪, בגין הנזק שנגרם למחסן כתוצאה מדליפת מי הביוב לתוכו.

נקודת המחלוקת היחידה שנותרה היא אפוא באשר להפסד דמי השכירות החודשיים, שלגביו טען התובע בכתב התביעה, כאשר לעניין זה טוענים הנתבעים, כי על השוכר היה לבצע פעולות מצדו כדי להקטין את נזקו.

התובע טען בעדותו, כי הדליפה למחסן החלה ככל הנראה כבר בשנת 2002, אך היא החריפה בשנת 2004, ונתגלתה לשוכר במלוא חומרתה, כאמור, רק באפריל 2004. כתוצאה מכך, התובע נאלץ להסכים שלא לגבות מהשוכר את דמי השכירות עבור החודשים שבהם נמנע שימוש סביר במחסן. לטענת התובע, ההסכמה עם השוכר

התובע העיד מטעמו את השוכר, מר יוסי מזרחי. מזרחי אישר בעדותו את כל טענות התובע, ובין היתר, אישר, שכתוצאה מדליפת מי הביוב למחסן נמנע ממנו להשתמש במחסן בכל התקופה שבין החודשים אפריל-נובמבר 2004, ובסך הכל - במשך 8 חודשים, כאשר לפי עדותו, במהלך אותם חודשים הוא עשה כל מאמץ כדי להביא לפתרון יעיל ומהיר של הבעיה. וכך תיאר בעדותו:

"משנת 2004 אפריל זיהינו בעצם שהנזילה היתה בגלל עבודת צנרת שבוצעה בדירה של האפוטרופוס הכללי. בינתיים היתה דליפה רצינית. יש צינור ביוב אחד שמנקז את המים מכל הכיורים למטבחים. הם ביטלו את הניקוז של אותו מטבח ועשו צנרת נפרדת. בינתיים הם שמו איזה סמרטוט. כל מי הקולחין שהיו הצטברו שם ולא נראו כי זה היה בתוך המטבח וכל המים האלו ירדו לתוך המשרד...".

"... זה היה זוועה. עד שזיהיתי את זה באתי בדברים עם החברה שמחזקת את המבנים ועד שהם באים ושולחים זה נמשך ונמשך... בערך באפריל עד אוקטובר עד שמצאו את זה".

לדבריו, כתוצאה מהמגע עם המים ניזוק הציוד שהיה מאופסן במחסן באופן מוחלט, ללא ניצולת, וכמו כן, עד לתיקון הבעיה לא ניתן היה להשתמש במחסן. לפיכך הוא הודיע לתובע כי לא ישלם לו את דמי השכירות בגין החודשים הללו, והתובע הסכים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שצורף, החלטתי לקבל את טענות התובע לעניין הפסד דמי השכירות, ולדחות את טענות הנתבעים.

אין חולק על כך שהנזק נגרם באשמתו של הנתבע, שהוא בעל הדירה שממנה דלפו המים למחסן. מתברר, כי בשנת 2002 בוצעה החלפה של צנרת הביוב בדירה של הנתבע. במסגרת השיפוץ, פורקה הצנרת הקיימת וצנרת חדשה הותקנה תחתיה. דא עקא, שפתח הצנרת הקודמת לא נאטם, וכתוצאה מכך נקוו מי הביוב מהדירות העליונות מסביב לצינור הראשי של הבניין, חלחלו וחדרו למחסן.