חאג' נ' מדינת ישראל

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הרכב השופטים: ר' שפירא - נשיא, ב' טאובר, ע' חן-ברק), בעפ"ג 61157-01-18, מיום 10.5.2018. בגדרו של פסק הדין, התקבל ערעורה של המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ו' חאמד), בת"פ 10228-04-17, מיום 13.12.2017.

2. בהחלטתי מיום 26.6.2018, הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר לריצוי בפועל אשר הושת על המבקש, עד להחלטה אחרת.

רקע והליכים קודמים

3. נגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן לבית משפט השלום בעכו (להלן: בית משפט השלום), המייחס לו הסעה של תושב זר השוהה בארץ שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל); והעסקת תושב זר שלא כדין, לפי סעיף 12ב2(2) לחוק הכניסה לישראל. מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 31.3.2017, הסיע המבקש תושב שטחי הרשות הפלשתינאית בישראל (להלן: השב"ח), וזאת מבלי שהיו ברשותו של האחרון אישורי כניסה ושהייה כדין. עוד נמסר, כי בשני מועדים במהלך התקופה שבין חודש ינואר 2017 לבין חודש מרץ 2017, העסיק המבקש את השב"ח בעבודות שונות בתמורה לתשלום.

4. ראוי לציין, כי המעשים שיוחסו למבקש בכתב האישום המתוקן, בוצעו שבועות מספר לאחר שביום 16.2.2017, גזר בית משפט השלום בקריית שמונה את דינו של המבקש במסגרת ת"פ 62282-03-16 (כב' השופט מ' מרגלית – סג"נ). (להלן: ההליך הקודם). זאת, לאחר שהמבקש הורשע, ביום 14.4.2016, בהסעה של תושב זר השוהה שלא כדין, לפי 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל. בית משפט השלום בקריית שמונה השית על המבקש 200 שעות של"צ; 8 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור המבקש עבירה של הסעה, העסקה או הלנה של תושב זר שלא כדין; קנס בסך 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו; ו-6 חודשי פסילה על תנאי מלהחזיק רישיון נהיגה, למשך שנתיים, לבל יעבור המבקש עבירה של הסעה, העסקה או הלנה של תושב זר שלא כדין.

לאחר שנעצר המבקש בחשד לביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, וכתוצאה מכך לא מילא אחר הוראות צו השל"צ, ביקש שירות המבחן מבית משפט השלום בקריית שמונה להפקיע את צו השל"צ שהוטל על המבקש במסגרת ההליך הקודם. ביום 28.11.2017, קיבל בית משפט השלום בקריית שמונה את הבקשה להפקיע את צו השל"צ, וזאת, לאחר ש"הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו השירות שהנדון לא מילא אחר צו השירות", כנדרש לפי סעיף 71ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). בית משפט השלום בקריית שמונה מצא, כי המבקש לא החל את עבודות השירות שנגזרו עליו, ואין באפשרותו לבצע אותן "בשל הסתבכותו בתיק חדש, [בגינו הוא] מצוי בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא". בהמשך לכך, ביום 18.12.2017, נתן בית משפט השלום בקריית שמונה גזר דין משלים, במסגרתו השית על המבקש, חלף צו השל"צ שהופקע, 6 חודשי מאסר בפועל אשר לא ניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות; וקנס בסך 10,000 ₪, או 100 ימי מאסר תחתיו.

יצוין, כי המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בנצרת ערעור על גזר הדין המשלים (ע"פ 37354-01-18), אשר טרם הוכרע, נכון למועד כתיבת החלטה זו. למען הסר ספק, יובהר כי אין בתוצאת הערעור כדי להשפיע על טענות המבקש או על ההכרעה בבקשה דנן.

5. ובחזרה להליך נשוא הבקשה לרשות הערעור. ביום 13.4.2017, הרשיע בית משפט השלום בעכו את המבקש, במסגרת הסדר טיעון, על יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי הצדדים יטענו לעונש באופן חופשי.

6. לבקשת בית משפט השלום, הגיש שירות המבחן שני תסקירי מבחן בעניינו של המבקש, עובר לשלב הטיעונים לעונש. מתסקירי המבחן עלה, כי למבקש אין הרשעות קודמות מלבד הרשעתו במסגרת ההליך הקודם. שירות המבחן התרשם כי המבקש מגלה יכולת ליציבות במסגרות חייו השונות, וככלל הוא מנהל אורח חיים תקין. המבקש הביע חרטה בפני שירות המבחן על מעשיו, וטען כי הסתבכותו בעבירות הנדונות קשורה במצבו הכלכלי ובצורך להיענות לצרכי משפחתו, המונה את אשתו, וחמשת ילדיו, אשר חלק מהם קטינים. מאחר שהמעשים שיוחסו למבקש בכתב האישום, הם חזרה על "מעשה עבירה סמוך מאוד לאחר שנגזר דינו... בתיק קודם", העריך שירות המבחן כי קיים סיכון בינוני-גבוה להישנות העבירה מצידו של המבקש בעתיד. שירות המבחן עמד על הקושי של המבקש לעמוד בגבולות החוק כאשר הוא נתון במצב כלכלי קשה, ונמנע מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו. לבסוף, המליץ שירות המבחן להשית על המבקש עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.