חאג' נ' מועצה מקומית ירכא ואח'

החלטה

התובע הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המועצה לבצע עבודות כלשהן על הקיר המערבי של ביתו, נוכח החשש שלו שמא יש בעבודות אלה כדי לסכן באופן ממשי את יציבות הבית.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי הקיר המערבי של בית התובע מהווה למעשה שני קירות צמודים. הקיר הראשון (הפנימי), הוא קיר ישן של בית התובע אשר נבנה בתקופה המנדטורית. הקיר השני (החיצוני), נבנה בשנת 1984 בצמוד לקיר הראשון אשר היווה חלק מהמבנה הקודם של המועצה המקומית ואשר נהרס בשנת 2005 – מלבד הקיר האמור שנותר על תילו. שני הקירות יקראו להלן ולשם הנוחיות "הקיר".

בסמוך לחזית הקיר קיימת רחבה הגובלת בכביש. באותה רחבה ביצעה הנתבעת כחלק מהעבודות המתוכננות במקום, עבודות ריצוף אשר נעצרו במרחק של כמטר מהקיר בעקבות החלטה קודמת שלי מיום 21/12/09 במסגרתה אסרתי על הנתבעת לבצע כל עבודה על הקיר או במרחק של מטר אחד ממנו.

לפני מתן ההחלטה הנ"ל, התקיים דיון בנוכחות הצדדים שבו נידונו טענותיהם לגבי צו המניעה ובו נכח גם מהנדס הועדה המקומית לתכנון ובנייה.

בדיון שהתקיים התברר, בניגוד לסברת התובע, אין בכוונת הנתבעת להרוס את הקיר כולו או חלקו, ואף לא לבנות קיר חדש לידו אלא רק לחפות את הקיר באבן תוך הוספת עמודים מאבן בצמוד לקיר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובעקבות הדיון הנ"ל, אסרתי על הנתבעת לבצע כל עבודה על הקיר או במרחק של מטר אחד ממנו, ומיניתי את אינג' עומר סרחאן, כמומחה מטעם ביהמ"ש על מנת שיחווה את דעתו בשאלה, האם העבודות המתוכננות על הקיר עלולות לפגוע ביציבות בית התובע או לגרום לו נזק אחר – מעבר לנזק הקיים.

המומחה הגיש חוות דעת המתייחסת לשאלה אשר הופנתה אליו. לפני הכנת חוות הדעת קיבל המומחה את כתבי הטענות ומסמכים שונים אשר הומצאו לו ע"י הצדדים. כמו כן, ערך המומחה ביקור במקום.

התובע טען בפני המומחה, כי יש לעצור כל עבודה מתוכננת על הקיר או בסמוך לו, שכן בזמן הריסת המבנה הקודם של המועצה נגרם לביתו נזק רב ויציבותו נפגעה. משכך, ביצוע העבודות המתוכננות על הקיר עלול למוטט את ביתו ולהסב לו נזק בלתי הפיך.

בהתאם לחוות הדעת אשר הוגשה, הגיע המומחה אינג' סרחאן למסקנות הבאות:

"- הקיר הקיים נשוא חוות הדעת שהיווה חלק ממבנה המועצה המקומית [שנהרס בשנת 2005] הינו מבנה יציב סטטית.

חוזק ויציבות הקיר וביתו של התובע כלל לא יפגעו גם לאחר ביצוע העבודות המתוכננות על הקיר.

כתוצאה מביצוע העבודות הנ"ל לא יגרמו נזקים כלשהם גם לקיר עצמו וגם לביתו של התובע מבר לנזקים הקיימים כיום בביתו של התובע".

בהתאם למסקנות המפורטות בחוות הדעת ניתן לומר, כי העבודות המתוכננות על הקיר לא ישפיעו על יציבות בית התובע, ולכן אין מניעה עקרונית מביצוען.

באותו הקשר אבקש להדגיש, כי חוות הדעת שהוגשה בזמנו ע"י התובע מתייחסת רק למצבו הרעוע והמסוכן של בית התובע – כמצב שמחייב את הריסתו. יחד עם זאת, התובע אינו מצרף ראיה כלשהי, בין בחוות דעת ובין בדרך אחרת, המלמדת על כך כי העבודות המתוכננות על הקיר עלולות להחיש את סכנת ההתמוטטות של הבית או לגרום לו נזק אחר.

בהתאם לאמור, אין עוד הצדקה הנדסית לצו המניעה שניתן ביום 21/12/09.

יחד עם זאת אני סבורה, כי ההכרעה הסופית בגורל צו המניעה יש ליתן רק בשלב מאוחר יותר – מן הטעמים שאפרט בהמשך.

התובע הגיש חוות דעת לפיה, ביתו נמצא בסכנת התמוטטות כתוצאה מעבודות ההריסה שנעשו בזמנו ע"י המועצה. התובע צרף בשלב מאוחר יותר, את החלטת הועדה המקומית לתכנון ובנייה מיום 6/10/10 אשר תומכת בטענתו כי הבית בסכנת התמוטטות. באותה החלטה צוין, כי ביתו של התובע הוא בית מסוכן ולכן אין צורך במתן היתר לשם הריסתו, ועל המועצה המקומית ירכא לעשות שימוש בסמכות המוקנית לה מתוקף חוקי העזר ולהורות על הריסתו.

לאורך כל ההליך שב התובע וטוען, כי יש בכוונתו להרוס את הבית, ואילו ביצוע העבודות על הקיר עלול להכשיל את ההריסה, שכן ברור כי עם הריסת הבית יש להרוס גם את הקיר בו עסקינן.

הנתבעת בתורה אינה עושה שימוש בסמכות שיש לה ואינה דורשת מהתובע להרוס את הבית המסוכן, ולכן התובע מצוי במצב כלאיים, בין הפטיש לסדן, כאשר מצד אחד יש להרוס את הבית ומצד שני, הריסת הבית עלולה להתעכב או להיכשל אם תבוצענה העבודות על הקיר.