חאג' מוחמד(אסיר) נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת ש' פיינסוד-כהן, מיום 15/05/11) בתיק פלילי 26748-02-11.

נציין כי תחילה ערער המערער על הכרעת הדין, לפיה, הורשע בעבירה של חזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו- (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973, ואולם, בדיון הודיע בא כוחו כי אינו עומד על ערעורו על הכרעת הדין ומותיר הערעור על העונש בלבד.

בתאריך 09/02/11 בשעה 22.00 ו/או בסמוך לכך, בבית המעצר קישון, החזיק הנאשם בכף ידו סם מסוג הרואין בכמות 9.416 גרם נטו, כמות שאינה לצריכה עצמית, שלא כדין, וללא היתר מאת המנהל.

המערער הודה בעובדת האחזקה של הסם, אך טען כי הוחזק לצורך שימושו העצמי, בלבד.

כב' השופטת קמא בהכרעת הדין המנומקת היטב קבעה כי הוכח, "ולכל הפחות לא נסתרה החזקה" לפיה, חלק מן הסם לא יועד לצריכתו האישית של המערער וכי לא הצליח ולא סתר את החזקה גם מאחר ולא הראה את מקורות מימון הסם.

על המערער נגזרו 30 חודשי מאסר מתוכם, 18 חודשי מאסר בפועל ו- 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים ו- 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים.

ב"כ המערער בטיעוניו לעונש הדגיש את העובדה כי בפנינו נרקומן שכל חייו סובבים סביב הסם, ואשר עושה "הכל כדי להשיג את מנת הסם", כלשונו. ומשכך, הוא נדרש לכמויות לא מבוטלות של סם, בין אם לעצמו ובין אם לסובבים אותו בבחינת פעם נותן ופעם מקבל.

על כן, שב והדגיש את הצורך של המערער להחזיק ברשותו כמות סם שתשמש אותו "לשבור קריז".

בנוסף לכך, טען בפנינו ב"כ המערער כי בהיות הענישה אינדיווידואלית החמירה כב' השופטת קמא עם מרשו ולצורך כך, הניח בפנינו אסופת גזרי דין בעבירה זהה ובכמויות אלו ואחרות של סמים.

לפיכך, עתר ב"כ המערער להקלה בעונשו של המערער.

מנגד, באת כח המשיבה הפנתה להרשעותיו הקודמות של המערער בעבירות סמים וטענה כי אין בעניינו של המערער נימוקים המצדיקים הקלה כלשהי בעונשו, תוך שהדגישה את העובדה כי בפנינו אדם השב פעם אחר פעם, ומבצע את אותן עבירות סמים.

לא בלי התלבטות החלטנו להתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא. אומנם, בפנינו מערער אשר אין זו מעידתו הראשונה, כעולה מגיליון רישומיו הפליליים ולמעשה, אין חולק בדבר היותו נרקומן המכור לסמים, ושב ומבצע עבירות על פקודת הסמים.

התערבותנו בעונש במידת מה, נועדה ליתן למערער זה פתח של תקווה לשקם עצמו, דבר שאף הוא מאינטרס הציבור לנוכח נסיבות חייו שאינן פשוטות כלל ועיקר.

נוסף על כך, התרשמנו על פי הראיות ולמעשה מפי בא כוחו, כי קיימת אפשרות סבירה שעיקר החזקת הסם הינה מיועדת לשימושו העצמי, ולעיתים ייתן חלק מן הסם לנרקומנים אחרים ללא תמורה. כמובן שאין בכך כדי לפתור את המערער מאחריותו לעבירה, אך נסיבה זאת מצדיקה אף היא הקלה מסויימת בעונשו.

אשר על כן, אנו מחליטים להעמיד את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער על 14 חודשי מאסר בפועל.

יתר רכיבי גזר דינו של בית המשפט קמא, יוותרו על כנם.

מזכירות בית המשפט תשלח עותק פסק הדין לבאי כח הצדדים בדואר.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ב, 06 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

י. אלרון, שופט